--- סוף עמוד 19 ---
התנהלותה זו של כספי, המעלה טענות עובדתיות סותרות באשר למעמדה, מקימה כלפיה מניעות לטעון לפניי אחרת באשר למעמדה, כמות שטענה בתביעת הפיצויים נגד המדינה.
ההלכה הפסוקה מורה כי אם העלה בעל דין גרסה עובדתית מסוימת, הוא מושתק מלהציג גרסה סותרת נגד בעל דין אחר. אפנה ל ע"א 513/89 A/S INTERLEGO נ' EXIN- LINES BROS [1994] [פורסם בנבו] בסעיף 10:
"מחובת תום הלב נובע האיסור על שימוש לרעה בהליכי משפט. העלאת טענות סותרות היא פן אחד של איסור זה .מטרתו של השתק זה היא כפולה: (א) במישור המשפט הציבורי, הוא נועד לשמור על טוהר ההליך המשפטי, ולמנוע מבעל דין לנצל לרעה את בתי המשפט ובכך לפגוע בהשלטת הצדק; (ב) במישור המשפט הפרטי, תכליתו היא למנוע תוצאות בלתי צודקות המתחייבות לכאורה על-פי הדין (בהנחה שהטענה המאוחרת היא הטענה הנכונה), וזאת על-ידי השתקת בעלי הדין מלטעון ומלהוכיח בבית המשפט טענות עובדתיות ומשפטיות גם אם הן נכונות. כאמור, השתק זה, שביסודו גם שיקולים במישור המשפט הציבורי, רחב מן ההשתק מכוח מצג או מכוח הבטחה, שלהקמתו נדרשים הסתמכות בעל הדין על הטענה המקורית שבעטייה ניתן הסעד, ושינוי מצבו לרעה עקב כך."
הלכה זו חזרה ושנתה בפסיקות מאוחרות יותר, ע"א 4631/90 ג'ול נ' ג'ול, [1996]; ע"א 6753/96 מ.מ.ח.ת. בע"מ נ' פרידמן [פורסם בנבו] [1997]; ת"א מחוזי מרכז 1001-11-07 לאוטמן ואחר' נ' מרץ השקעות בע"מ ואחר' [פורסם בנבו] [2010]. במיוחד ראיתי לנכון להפנות לרע"א 4224/04 בית ששון בע"מ ואחר' נ' שיכון עובדים והשקעות בע"מ ואחר' [פורסם בנבו] [2005]. באותו מקרה קבע בית המשפט העליון כי האופן בו נהגו המערערים דשם, שעה שפעלו בשני מסלולים משפטיים מנוגדים, שאינם מתיישבים האחד עם משנהו, מחייב את דחיית ערעורם. כך אומר בית המשפט העליון בסעיף 9 לפסק הדין:
"הטענה בדבר השתק שיפוטי יכולה להתעורר מקום בו אחד מבעלי הדין מעלה טענות עובדתיות או משפטיות סותרות באותו הליך עצמו או בשני הליכים שונים (ניתן לראות באיסור על העלאת טענות עובדתיות חלופיות כנגד אותו בעל דין בכתב טענות אחד משום דוגמא של השתק שיפוטי; האיסור קבוע בתקנה 72(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד –1984), התכלית שמאחורי ההשתק השיפוטי היא למנוע פגיעה בטוהר ההליך השיפוטי ובאמון הציבור במערכת המשפט וכן מפני ניצולם לרעה של בתי המשפט".
בית המשפט העליון הדגיש כי לשם החלת המניעות מכוח עקרון השתק שיפוטי, אין הכרח כי בעל הדין יצליח בהתדיינות הראשונה, וזאת בין היתר בהתבסס גם על עיקרון תום הלב. מן הראוי להפנות לסייפת פסק הדין: