"...בעיני היסוד להשתק שיפוטי הוא יסוד מוסרי, קרי דרישה להתנהלות כנה, שאינה בנוייה רק על צרכים טקטיים."
--- סוף עמוד 20 ---
יישום דוקטרינת ההשתק השיפוטי, על נסיבות המקרה שלפניי, מחייב את המסקנה לפיה כספי מושתקת לטעון במקרה שלפניי כי אינה בעלת מעמד של בעלת האוניה. במיוחד נכון הדבר, נוכח אמירותיה המפורשות של כספי, המגובות בתצהיר וכן בכתבי טענות בבית המשפט המחוזי בחיפה, המנוגדות לתצהירים וכתבי טענות בהליך שלפניי, והכל בעת ובעונה אחת.
אציין כי כספי בסיכומים, הסתפקה באמירה לקונית (סעיף 40), כי יש להצטער על האופן בו התנהגה. אין באמירה זו כדי לפטור את כספי.
שעה שכספי ביודעין, וכשהיא מלווה בייעוץ משפטי, בחרה להעלות לפני שתי ערכאות שונות, טענות מהותיות סותרות, באשר למעמדה, היא מושתקת בדיעבד לטעון אחרת, ואין לה אלא לבוא אל עצמה בטרוניה על האופן בו נהגה. אוסיף כי יש בהתנהלותה זו של כספי גם משום להשליך על חוסר מהימנות גרסתה של כספי. לעמדתה, בינה לבין הבעלים, יחסים עכורים כתוצאה מכך שהבעלים נותר חייב לה סכומים ניכרים. אם כך, הכיצד מתיישב הדבר, עם עשיית יד אחת עם הבעלים לקבלת כספים מהמדינה.
לאור מסקנתי זו, יש לראות בכספי כבעלים של האוניה. ככזה, אין ספק שכספי הפרה את התחייבויותיה כלפי התובעים, בכך שלא סיפקה את התמורה לה התחייבה, קרי מסע שייט בים התיכון, מחמת שזה נקטע באיבו, ומבלי שהתובעים זכו לקבל את המובטח להם. בגין הפרה זו, עומדים לתובעים הסעדים המוקנים למי שנפגע מחמת הפרת חוזה, וכקבוע בהוראות חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 (להלן: "חוק התרופות").
בנוסף, הבעלים גם התרשל כלפי התובעים, בכך שתיקן את הליקוי בנמל אלניה באופן חובבני, וחרף זאת בחר להמשיך בהפלגה, וכקביעת בית המשפט ברודוס. בכך הפר את חובת הזהירות כלפי התובעים ומשכך חב כלפיהם גם על יסוד דיני הנזיקין ועליו לפצותם על נזקיהם.
למעשה, די בכך כדי לסיים את שאלת החבות ולעבור לבחינת שיעור הפיצויים. עם זאת, ולמקרה שייקבע שאין לראות את כספי כמי שמושתקת מלטעון שאינה הבעלים, בחנתי גם את יתר הסוגיות שבמחלוקת.
16. מעמד "משווק בלעדי" של חבילות נופש בפסיקת בתי המשפט
כספי אינה חולקת על כך ששימשה כמשווק בלעדי של חבילות הנופש בספינה. נשאלת השאלה, מה מערכת היחסים שחלה על משווק חבילות נופש לבין הנוסעים, והמחויבויות שלו כלפיהם. שאלת מעמדו ואחריותו של משווק חבילות נופש, זכה לפסיקה בלתי אחידה, של בתי משפט השלום ובתי המשפט לתביעות קטנות. חוסר האחידות, שלא לומר סתירות, בא לידי ביטוי גם בהכרעות בנוגע למעמדה של "כספי" עצמה, לרבות בתביעות של נוסעים אחרים באשר להפלגה נשוא התביעה שלפניי. כל אחד מהצדדים, התובעים מצד אחד, וכספי מצד שני, נסמכים על פסיקות של בתי משפט לתביעות קטנות ושל בתי משפט השלום, כאשר כל אחד משני אלה, מפנה לאלה התומכות בגרסתו.