"שכשראו המשיבים (או היו חייבים לראות) את השלט, כבר היו לאחר כריתת ההסכם ולא היו חייבים להסכים לתנאי נוסף בעל חשיבות כה מכרעת. גדולה מזו, כיון שבמקרה המיוחד הזה...הייתי אומר שהמשיבים גם לא היו מסוגלים להעריך את הסיכון ואת
--- סוף עמוד 26 ---
משמעות הפטור מאחריות שהמערערת ביקשה להשיג מהם. לכן לא הפך סעיף הפטור לחלק מההסכם".
(ההדגשה אינה במקור – א.א.)
ביישום לענייננו; ההסכם בין כספי לבין הנוסעים נכרת עם אישור ההזמנה. במועד זה, טרם הומצא לנוסע "כתב התנאים הכללים". משכך, אין כספי יכולה להסתמך על הוראותיו של זה, שכן יש בהם כדי לפגוע באופן מהותי בתנאי ההתקשרות.
מעל ומעבר;
הלכה פסוקה היא כי תניית פטור מסוג זה, אינה תקפה ואין המוביל יכול להסתתר תחתיה, גם אם הייתה מובאת לידיעת הנוסע מראש, ושלא כמות במקרה שלפניי. לעניין זה, אפנה לפסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 461/62 צים חברת השיט הישראלית בע"מ ואחר' נ' שושנה מזיאר [1963] [פורסם בנבו] (להלן: "הלכת מזיאר"). במקרה זה נקבע כי אין תוקף ל"סעיף פטור", המופיע בכרטיס הפלגה של "צים", והפוטר אותה מכל אחריות לנזקים שנגרמו לנוסע בהיותו על אוניה. בית המשפט קבע לפיכך כי על צים וכן על הטבח לפצות את המשיבה בגין פגיעה גופנית שנגרמה לה עקב אכילת
מזון מקולקל על האוניה, בדרכה מנמל מרסי לחיפה. בין יתר הנמקות שהובילו לתוצאה הינו שסעיף הפטור עומד בניגוד לתקנת הציבור, ("הסדר הציבורי" בלשון פסק הדין), וכי נכון שהמוביל ידאג לביטוח כנגד פגיעות לנוסעיו מחמת רשלנותו או מי מטעמו וישית עלויות הביטוח על הנוסע מאשר דאגת הביטוח תוטל על הנוסע, או שיוותר ללא פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לו.
ככל שיש צורך בהנמקה נוספת לדחיית טענת כספי באשר לפטור שניתן לה ב"כתב התנאים הכללים" אפנה לתקנות הגנת הצרכן (גודל האותיות בחוזה אחיד), תשנ"ה-1995. בתקנות אלה נקבע כי גודלן המזערי של האותיות בחוזה אחיד יהיה 2 מילימטרים. אין חולק כי "כתב התנאים הכללים", הוא בגדר חוזה אחיד העונה על ההגדרה בסעיף 2 לחוק החוזים האחידים, תשמ"ג-1982 (להלן: חוק החוזים האחידים"). דא עקא, שגודל האותיות ש"בכתב התנאים הכללים", הינו קטן מזה שנקבע בתקנות דנן. משכך, יש בפרסום משום הטעיה אסורה לפי חוק הגנת הצרכן, תשמ"א -1981, שיש בה כדי לאיין את תוקפו של "כתב התנאים הכללי", בכל הנוגע לפטור.
אוסיף כי לא ראיתי ממש בטענת כספי לפיה חלק מהנוסעים קיבלו את כתב התנאים הכללי, קודם להפלגה. ראשית, כספי לא הוכיחה מי מהתובעים שלפניי קיבל את כתב התנאים הכללי בטרם ההתקשרות ברכישת ההפלגה. שנית, כתב התנאים הכללי נשלח לאחר כריתת ההסכם ומשכך אינו יכול לחייב. ושלישית, כתב התנאים הכללי, אינו מאפשר ביטול כרטיס השייט. גם לא ראיתי ממש בטענה כי נוסח התנאים הכללים הופיע כבר בחוברת הפרסום. די בכך שכספי לא הוכיחה כי כל התובעים אכן ראו את החוברת טרם ההתקשרות ברכישת ההפלגה. שנית, וזה העיקר, העובדה שכתב התנאים הכללים מופיע בחוברת הפרסום, אינה גורמת לכך שבאופן אוטומטי הוא יהווה חלק מתנאי ההתקשרות, ועל מנת שיהיה כזה, שומה היה על כספי לצרף אותו לאישור ההזמנה שסופק