כספי העדיפה משיקוליה שלא לגלות לנוסעים את זהות הבעלים ושהיא פועלת כשליחו. מכל מקום כספי טשטשה את זהותו של זה, כך שלכל היותר ניתן לראות בה כ"שליח נסתר" במובן סעיף 7 לחוק השליחות, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק השליחות").
--- סוף עמוד 35 ---
השופט ברק בספרו "חוק השליחות" (חלק שני) נבו הוצאה לאור תשנ"ו (1996), סבור כי התנאי בדבר ידיעת הצד השלישי על קיומה של השליחות הינו תנאי סובייקטיבי. תנאי נוסף הינו שהפעולה שבוצעה כלפי הצד השלישי היא מכוח הרשאה שניתנה על ידי השולח לבצע במקומו את הפעולה שבוצעה בפועל כלפי הצד השלישי.
בחנתי את האופן בו כספי הציגה את עצמה לפני הנוסעים לרבות ב"כתב התנאים הכללים", וכן את האופן בו הנוסעים סברו באשר למעמדה, והאם אלה עומדים בתנאי "השליחות הנסתרת", כאמור לעיל, ומסקנתי שאכן כך הוא:
כך, הצנעת שם הבעלים בחוברת הפרסום, אי איזכור שמו בפרסומים האחרים, לרבות באתר של כספי. רק שמה של כספי גם מתנוסס בכותרת טופס הרישום (נ/21), כמו גם בכותרת כרטיס ההפלגה, ואף זאת בהבלטת יתר. התקשרות המתעניינים הפוטנציאלים היא למשרדיה של כספי, או באמצעות גלישה באתר האינטרנט של כספי. זאת ועוד, גם כאשר ההזמנה בוצעה באמצעות סוכנות נסיעות, הרי ההזמנה מועברת לכספי והלקוח מקבל אישור רישום הזמנה הנושאת אך ורק את שמה של כספי. למעשה, פרט לאזכור שם הבעלים בשולי חוברת הפרסום ב"כתב התנאים המיוחדים", לא ניתן ביטוי ולו במרומז לקיומו של גורם אחר פרט לכספי. הפעם הראשונה בה נתקל הנוסע עם עובדת היות בעלים אחר הכרוך בהפלגה היא בשלב מאוחר, של עליה לספינה, עת נמסר לנוסע כרטיס ההפלגה, ובו התנאים הכללים, שם מוזכר שם הבעלים ואחריותו ואף זאת באותיות קטנות וללא פרטים.
בנוסף, העידה לפניי שורת נוסעים, שמעדותם מתבקשת מסקנה חד משמעית לפיה הם הכירו את כספי ולא ידעו ולא שמעו על הבעלים, ולכן בצדק זיהו את כספי כאחראי לחבילת הנופש. מטעמי יעילות ועל מנת לא להלאות, אסתפק בהפניה לעדות של מקצת הנוסעים. העדה בטי דקל העידה (עמ' 74 שורה 22): "אמרו לי שהאוניה שייכת לכספי...סגרתי מול דקה 90"; העדה אדלסמן סיפרה (עמ' 190 שורה 8):"הוא היה המארגן של כל הטיול שלי...אני לא יודעת מי עמד אחר הגב שלהם". כן העיד מר בן שלוש, מנהל ההוסטל.
לעומת כל אלה, לא הובא כל בדל ראיה, לפיה הנוסעים אמורים היו להכיר את הבעלים או כל גורם אחר פרט לכספי, בקשר עם הזמנת ואספקת הנופש. אמנם היו מספר מועט של עדים, שלא הכירו את כספי, טרם התביעה, אך אלה גם לא הכירו את הבעלים, ובנוסף אין משקלם של אלה, שקול לעדויות הרבות שהעידו אחרת.