נקיטה באמצעי זהירות סבירים
כידוע לא בכל עת תוטל אחריות על מזיק אף אם קיימת חובת זהירות מושגית וקונקרטית שכן על המזיק לנקוט באמצעי זהירות סבירים למניעת התאונה, שסבירותם "נקבעת על - פי אמות מידה
--- סוף עמוד 40 ---
אובייקטיביות, המגולמות באמירה, כי על מזיק לנהוג, כפי שאדם סביר היה נוהג בנסיבות העניין" דברי הנשיא ברק בהלכת ועקנין, עמ' 131.
בהקשר זה קבע בית המשפט העליון בע"א 429/82 מדינת ישראל נ' סוהן פ"ד מ"ב (3) 733 בעמ'
742 :
"אמצעי הזהירות עצמם הם פונקציה של האפשרויות הסבירות העומדות לרשותו ושל
נתונים נוספים, העשויים לא פעם להביא לידי כך, שאפילו קיימת חובת זהירות, אין היא אפשרית בנסיבותיו של מקרה ספציפי....".
אמצעי הזהירות אותם היה על כספי לנקוט, הוכחו, קרי לאפשר לבעלים לבצע תיקון יסודי בספינה, כפי שהמליץ לפניה במכתבו מיום 3.6.07 (נספח יב' למוצגי כספי). כספי, בחרה שלא להישמע להמלצה, ומשכך חדלה בנקיטה באמצעי הזהירות שמצופה היה כי יינקטו על ידה. למצער, היה עליה להודיע מבעוד מועד לתובעים, על החשש בדבר אפשרות תקלה במערכות האמורות, אך גם כזאת לא עשתה. משכך, הפרה את חובת הזהירות.
קשר סיבתי
בחינת קיומו של קשר סיבתי עובדתי בין הרשלנות לבין הנזק שנגרם, נעשית באמצעות מבחן ה"גורם שבלעדיו אין" (פרשת ועקנין, שם, בעמ' 144). לעניין זה, יש להניח שאם כספי הייתה מקבלת את המלצת הבעלים, ומאפשרת להם לתקן את הספינה כדבעי, לא היו מתרחשות התקלות, והיה נמנע הנזק שנגרם לתובעים עקב קריסת מערכות הביוב. זאת ועוד, אילו הספינה היה מתוקנת באופן יסודי, כמות שהמליצו הבעלים, יש להניח שהחור שנפער במיכלי המים, היה מתגלה ומתוקן כדבעי ובכך לא היה מתרחש אירוע ההטייה של הספינה, ועצירתה לאחר מכן.
רשלנויות נוספות של כספי
ניתן לייחס לכספי רשלנות גם מחמת הפרת חובה חקוקה; ההלכה מורה כי סטנדרט ההתנהגות הנדרש על פי חיקוקים רלוונטיים, יכול לשמש אינדיקציה לסטנדרט ההתנהגות הנדרש על מנת לקיים את חובת הזהירות. לעניין זה, הצבעתי לעיל על סטייה של כספי מהוראות חוק הגנת הצרכן, המהוות הפרת הנורמה הנדרשת ממנה על פי דין. בהקשר זה נקבע בע"א 7130/01 סולל בונה בניין ותשתית בע"מ ואח' נ' יגאל תנעמי ואח', פ"ד נח(1), 1, 19:
"אמנם "רמת ההתנהגות, הנדרשת על פי עוולת הרשלנות, היא זו הנקבעת על ידי האדם הסביר, בהתחשב בנסיבות המקרה"; ואילו "רמת ההתנהגות, הנדרשת על-פי העוולה בדבר חובה חקוקה, נקבעת על - ידי החוק עצמו, והיא יכולה להיות חמורה, זהה או נמוכה מזו הנדרשת על - ידי האדם הסביר' (פרשת ועקנין, בע' 138). אולם, הלכה היא כי החובה הסטטוטורית יכולה לשמש אינדיקציה לסטנדרט הזהירות הראוי שחייב בו האדם הסביר (ע"א 335/80 הנ"ל, בע' 38-39;ע"א 515/83 עגור נ' איזנברג, פ"ד לט (1) 202,197; ע"א 4114/90 בע' 429)."