46. מהראיות שהוצגו בפניי, בזמן אמת הנתבע לא כל כך רצה להפעיל מסעדה בשרית, ההשקעה גדולה יותר, הייתה אי וודאות בעניין עסק מתחרה, הוא עבד במשרה מלאה במקום אחר. מה שהוא באמת רצה זה החזר השקעתו.
47. גם אם אניח לצורך הדיון, שהנתבע רצה להפעיל בעצמו מסעדה בשרית, ושיש לו זכות להחזיק במושכר למשך 10 שנים, הרי שהיה עליו להודיע על המשך החזקת המושכר ולא להודיע ב-30.10.16 באופן שלא משתמע לשתי פנים כי הוא סוגר את הטאפינס ומפסיק לשלם דמי שכירות (נותרו חודשיים עד לסיום תקופת השכירות הנקובה בהסכם). הנתבע רצה להקטין הוצאותיו ולא להגדילן. הבחינה של עסק חדש, נעשתה במנותק מהסכם השכירות שהסתיים. התנהלותו של הנתבע שהשתקפה גם באופן עדותו היתה מתחכמת ומתחמקת ונדמה הייתה בעיני כסוג של ריקוד צעד אחד קדימה ושניים לאחור.
48. משהפסיק לשלם דמי שכירות ב-1.11.16, הנתבע לא היה זכאי להמשיך ולהחזיק במושכר בוודא שלא אחרי ה-31.12.16, או אחרי שמכר ופינה את כל הציוד והסחורה שנותרו במקום. לפי תצהירה של יעל סתהון ב-16.7.17 הועמסה כל הסחורה, וכשהציצה ראתה שהמקום ריק מכל חפץ. לפי אותה עדות ותמונות שצירפה כבר בחודש מאי לא התקיימה במקום פעילות עסקית, למעט אחסון של ארגזים וציוד שנחשדו להיות שייכים לגיסו. זה לא הפריע לנתבע לטעון בדיון הראשון בפניי, שהפעילות ממשיכה (פרו' מיום 8.5.17).
49. ב"כ הנתבע בסיכומיו טוען כי החוזה בין האגודה לבין שוכריה לרבות הנתבע, הוא "חוזה יחס", הדורש תום לב מוגבר בין הצדדים.
50. "... חוזה יחס ... נועד להסדיר מערכת יחסים ארוכת טווח על כל המורכבות הכרוכה בכך, בין היתר, בשל חוסר היכולת להביא בחשבון את נסיבותיו המשתנות והבלתי ידועות באותה נקודת זמן של כל אחד מן המקרים הפרטניים שעליהם נועד החוזה לחול. פרופ' גבריאלה שלו מציינת בהקשר זה כי 'המודל של חוזי יחס מתאפיין בגמישות ובדינמיות של הקשר החוזי ובנכונות מוגברת של הצדדים לחוזה לנהוג בתום לב".
על מאפייניו של חוזה יחס עמד בית המשפט העליון ברע"א 1185/97 ... בציינו כי: 'חוזים אלה רגישים לקיומן של נסיבות עתידיות שלא הוסדרו במפורש בחוזה. הם מנסים ליצור במסגרתם שלהם איזון בין הצורך בוודאות וצפיות לבין הצורך בגמישות ויכולת הסתגלות לתנאים משתנים. איזון זה מושג על-ידי אמצעים מגוונים, ובהם קביעת מנגנונים לשינוי תנאי החוזה והשלמתם, קביעת אמות מידה לחלוקה הדדית של סיכונים וקביעת דרכים לפתרון מוסכם של מחלוקות תוך המשך קיום היחסים החוזיים ..." (ע"א 9784/05 עיריית תל אביב יפו נ' גורן (12.8.2009).
חוזה יחס מעצם מהותו וטיבו, הוא בדרך כלל חוזה ארוך טווח, ומרכיב זה הוא מאושיותיו. אך אין בהיותו חוזה ארוך טווח משום חזות הכל. כדי להחיל על חוזה ארוך טווח את הכללים הפרשניים החלים על חוזה יחס, עליו לכלול מאפיינים מיוחדים העושים אותו לכזה.
51. במקרה שלפניי מדובר בחוזה שכירות פשוט וסטנדרטי הכולל את כל המרכיבים הדרושים לקיומו על ידי הצדדים. הציפייה של הנתבע כי הוא יוארך אם רק יבקש, אף כי היא מבוססת על ניסיון העבר של שוכרים אחרים בשטח היישוב, מחייבת הודעה פורמאלית וחד משמעית, ולא הודעה על עזיבת המקום ואי תשלום דמי שכירות ,כפי שעשה הנתבע ב-30.10.16. התרשמתי כי האגודה היתה בעבר גמישה עם מטרות שונות של עסקים בתחומה, ועדיין תנאי לחתימת הסכם או שינוי מטרתו העסקית הוא קבלת רשותה של האגודה מראש, ורשות כזו לא התקבלה בנסיבות ובאופן שבו התנהל הנתבע, אשר מחד, לא באמת רצה לנהל מסעדה בשרית, אלא סבר שיש לו זכות להשכיר המקום בשכירות משנה, על אף שתקופת השכירות הסתיימה, באופן שיוכל לגרוף רווחים מעצם התיווך, והכל כדי לכסות על הפסדיו, שלא הוכח שמקורם בהתנהגות מעוולת כלשהי של האגודה.