פסק דין
לפניי תביעת התובע נגד הבנק לקבלת סך של כ – 40 מיליון ₪ (לצרכי אגרה) בגין נזק והפסד שנגרם לו (בסך 122,600,000 ₪).
לטענת התובע, הבנק אחראי לשלם לו את הסך הנתבע, בשל השקעה כושלת במניות, על סמך ייעוץ אינטנסיבי ואקטיבי שניתן לו, שלא כדין, על ידי יועץ ההשקעות של הבנק.
רקע
1. התובע, בוגר 8 שנות לימוד, הינו לקוח ותיק ומוכר מאוד בבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ – סניף אשקלון ובתקופות מסוימות, היה אחד הלקוחות הגדולים של הסניף בכלל ובתחום ההשקעות בניירות ערך בפרט.
2. הנתבע (להלן גם: "הבנק") הינו תאגיד בנקאי כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א – 1981.
תמצית טענות התובע
3. לבד משאר עיסוקיו, התובע משקיע, ככלל, באופן טכני בבורסה ומבצע השקעות בהיקפים גדולים יחסית.
במחצית שנת 2007 החליט התובע למכור את מרבית החזקותיו בשוק המניות, למעט החזקותיו ביחידות השתתפות של "אבנר". את תמורת מימוש החזקותיו, הפקיד התובע בפיקדון. הוא עשה כן משום שהחליט "לצאת מן השוק" – נוכח חששו כי שערי המניות עלולים לרדת.
4. בחודש ספטמבר 2007, יזם הבנק פנייה לתובע, באמצעות יועץ ההשקעות, מר איציק סער (להלן: "סער" או "יועץ ההשקעות") בכדי לברר עם התובע מדוע הוא אינו מבצע פעילות השקעה.
מדובר היה בפנייה בלתי שגרתית, שכן על אף ההיכרות המוקדמת בין התובע לבין יועץ ההשקעות, האחרון לא פנה בעבר לתובע בקשר עם יעוץ השקעות.
5. הבנק דחק בתובע לרכוש מניות קבוצת "דלק", בין היתר, בטענה שמדובר בהזדמנות השקעה חד פעמית. הבנק עשה זאת באופן אינטנסיבי, בשיחות טלפון יומיומיות ובפגישות אישיות בסניף.
6. הבנק היה מודע להחלטת התובע להימנע מביצוע השקעות בשוק ההון ולחששו של התובע מפני ירידות בשערי שוק המניות.
7. על מנת להפיג את חששו, המליץ הבנק לתובע לרכוש מניות של חברה אחת – חברת "דלק". המלצה זו הבחינה בין אותה מניה – שלגביה טען הבנק כי ערכה עומד להאמיר, לבין שוק המניות בכללותו. הבנק הציג לתובע המלצה פנימית של יחידת הייעוץ והמחקר לשוק ההון בבנק וטען, כי אין חשש לרכוש את מניות חברת "דלק" שכן מדובר בנייר ערך הנסחר באופן משמעותי מתחת לשוויו הריאלי. בשיחות שהתקיימו בין התובע לבין יועץ ההשקעות, הציג האחרון בפני התובע מצגים "ורודים" המתעלמים מסיכונים ממשיים, הכרוכים ברכישה.
8. לאחר מאמצי השכנוע המרובים מצד הבנק, בנוגע להיות המניות של חברת "דלק" בגדר הזדמנות השקעה חד פעמית – נעתר התובע להמלצת הבנק ורכש את המניות האמורות.
לאחר שנרכשו המניות כאמור, החלו המניות לספוג הפסדים.
9. פניותיו של התובע לבנק בעניין ההפסדים, נענו בכך שמדובר בעיוות כלכלי זמני שיתוקן על ידי כוחות השוק וכי בנוגע לשווין של המניות נאמר שמדובר ב: "כסף שנמצא על הרצפה".
הבנק המליץ לתובע לרכוש עוד ועוד מניות קבוצת "דלק", כדי להבטיח השאת רווחים שתמחק את ההפסדים שנצברו.
10. הבנק אף הציע, ביוזמתו, כי לצורך מימון רכישת מניות נוספות של "דלק", הוא יעמיד לתובע אשראי בהיקף משמעותי.
11. בעקבות המלצות הבנק להמשיך ולרכוש את המניות על אף ההפסדים הנצברים, המשיך התובע ורכש את המניות האמורות. התובע קיבל את האשראי בתנאי Margin Call.
כתבי Margin Call מהווים התחייבות של הלקוח, לפיה היחס בין האשראי שניתן לו לבין שווי הביטחונות בתיק לא ירד מתחת לרמה מסוימת, אחרת זכאי הבנק למכור את ניירות הערך שניתנו לביטחון לפי שיקול דעתו הבלעדי (להלן: "Margin Call").
12. הבנק היה מצוי בניגוד עניינים מובנה – מחד היה לו אינטרס מובהק ביצירת הכנסות עבור עצמו; ומאידך, בכובעו כיועץ, הוביל הבנק את התובע להשקעה במניות ולרכישת מניות כאמור, והכל במניות קבוצה אחת תוך נטילת אשראי בהיקפים עצומים.
13. בין המועדים 13.1.2008 – 14.2.2008 מכר התובע את החזקותיו ביחידות ההשתתפות ב"אבנר" בכדי לממן רכישת מניות נוספות של קבוצת "דלק".
14. לנוכח הירידות המשמעותיות בשער המניה ותנאי האשראי שניתן – בסוף חודש יוני 2008 מימש התובע את כל מניות "דלק" על פי דרישת הבנק ובידיו נותרו כ – 15 מיליון ש"ח.
15. כתוצאה מכך, הסב הבנק לתובע הפסדים כספיים עצומים. הנזק הכולל שנגרם לתובע כתוצאה מייעוץ הבנק, לרבות ההפסד שנגרם לו כתוצאה ממימוש החזקותיו ב"אבנר" לשם רכישת מניות "דלק", עומד על סך של 122,660,000 ₪ נכון למועד הגשת התביעה. לצרכי אגרה, העמיד התובע את תביעתו על סך של 40,000,000 ₪.
16. במעשי הבנק ובמחדליו, הפר הבנק את חובותיו החוזיות ואת חובות תום הלב, הזהירות והנאמנות; הבנק הפר את חובותיו להתאים את הייעוץ לצורכי הלקוח ולערוך הסכם ייעוץ בכתב המעגן הסכמות אלו הקבועות בסעיפים 12, 13 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"א – 1995 (להלן: "חוק הייעוץ");
הבנק הפר את חובותיו לערוך תרשומות המתעדות את פעולות הייעוץ שניתנו ללקוח הקבועות בסעיף 7 להסכם מתן ייעוץ השקעות של הבנק ובהוראות המפקח על הבנקים (להלן: "המפקח") המחייבות תיעוד מלא ומדויק של פעולות הייעוץ; הבנק הפר את חובותיו להימנע מיוזמת הצעה שעניינה העמדת אשראי לרכישת מניות קבוצת "דלק"; הבנק הפר את הוראות המפקח האוסרות על יוזמת פנייה ללקוח לשם העמדת אשראי לרכישת נכסים פיננסיים והמחייבות ביצוע מעקב אחר הייעוץ הניתן בפועל ללקוחותיו; הבנק הפר את חובותיו מכוח דיני השליחות בהיותו שלוחו של התובע; הבנק הפיק לעצמו רווחים שלא על פי דין והפר את חובותיו מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט - 1979; הבנק עוול כלפי התובע ברשלנות ופעל תוך הפרת הוראות חקוקות הקבועות בסעיף 8 לחוק השליחות, תשכ"ה – 1965 (להלן: "חוק השליחות"), בסעיפים 11, 12, 13, 20 ו – 25 לחוק הייעוץ ובחוזר מס' ח-1712- 06 להוראות המפקח על הבנקים והוראות "ניהול בנקאי תקין – פעילות מערכת הבנקאות בשוק ההון".
17. במעשי הבנק ומחדליו נגרם נזק ראייתי חמוּר לתובע באופן המקים חזקה כי ייעוץ הבנק לתובע בקשר עם מניות קבוצת "דלק" היה רשלני ונטל השכנוע עובר לבנק להוכיח כי הייעוץ לא גרם לנזקי התובע.
18. התובע הגיש חוות דעת מומחה שנערכה על ידי פרופ' אבנר קלעי.