58. כנגד חוות הדעת מטעם לונטר המבקשות לשכנע כי היה גידול מלאכותי ובלתי סביר בסעיף "ההכנסות לקבל" בדו"ח שנת 2004, עומדת, אפוא, חוות דעת מטעם זנדר המבקשת להראות, מנימוקים אחרים, כי לא היה כל גידול מלאכותי באותו סעיף. לא השתכנעתי כי נימוקיהם של לונטר והמומחים מטעמו טובים מאלה של זנדר והמומחה מטעמו.
59. מעבר לכך, לונטר והמומחים מטעמו יכלו לבדוק בפועל, לא באופן תיאורטי בלבד, את נכונותם או אי נכונותם של הנתונים שהופיעו בסעיף ההכנסות לקבל בדו"ח שנת 2004, תוך התאמת ההכנסות שנרשמו בסעיף זה למועד ביצוע העבודות בפועל. לונטר, לאחר שכבר הפך לחלק מהחברה, כבר ידע בוודאי אלו עבודות בוצעו באותן שנים על ידה ומתי החלה בהן, וניתן היה גם לפנות לכונס הנכסים או למפרק לקבלת המסמכים המתאימים לבדיקת הנתונים הללו.
כצנלסון אישר בחקירתו (עמ' 337, 333, פרו' מיום 13.10.13) כי הדברים לא נבדקו על ידו בפועל. גם יפעת אישר בחקירתו (עמ' 307-309, פרו' מיום 14.10.13), שלא פנה לגורמים המתאימים כדי לאמת את נכונות קביעותיו.
60. בהקשר זה אוסיף: רו"ח יפעת הפנה (סעיפים 38 ואילך לחוות דעתו) לכך, שזנדר הסתמך ברישום "ההכנסות לקבל" על רשימת פרוייקטים והכנסות שנמסרה לו על ידי זלמן (נספח 2 לחוות הדעת),בלא שזנדר טרח לבדוק את נכונותה, והוסיף כי לא מצא בניירות העבודה סימוכין לנכונותה.
אולם, ביחס לפרוייקט העיקרי (מבחינת היקפו הכספי) שנזכר באותו מסמך: מוזיאון ארץ ישראל (כ-2,8 מיליון ₪, כלומר: קרוב למחצית מכלל הסכום שבסעיף ההכנסות לקבל, כ-5,8 מיליון ₪), נמצאו סימוכין לכך שהעבודות עליו החלו כבר בשנת 2004, דווקא במסמך הבדיקה "האובייקטיבי" של ד.א.ב. (נספח א' לתצהיר לונטר), שם צוין בפרק "פרוייקטים עיקריים" (עמ' 7), כי פרוייקט בניין במוזיאון ארץ ישראל החל בחודש אוקטובר 2004.
גם לונטר סיפר בעדותו (עמ' 532-534), כי ביקר במסגרת בדיקות שביצע קודם להשקעה (כלומר בסוף שנת 2005) בפרוייקטים שהחברה ביצעה באותה עת, וראה פרוייקטים מבוצעים "מוזיאון הארץ" ו"פרוייקטים מכובדים כאלה".
61. נוסף לכך, לונטר קיבל מזנדר, על פי דבריו (סעיף 9 לתצהירו), גם את מאזן הבוחן של שנת 2005 (עד חודש נובמבר).
אם טענות לונטר ומומחיו נכונות הרי שהכנסות שהיו צריכות להירשם בדו"ח שנת 2005 הועברו אחורה לדו"ח שנת 2004, על מנת ליצור רווח מלאכותי באותה שנה. אולם, על פי אותו היגיון, בכך גם הצטמצם הרווח לשנת 2005, נתון שהיה רלבנטי יותר לצורך בדיקת כדאיות ההשקעה (ראו עדותו בהקשר זה של קרלמן, עמ' 275-276, פרו' מיום 13.10.13).