תביעות לונטר – סיכום ותוצאה
121. סיכום הדברים ביחס לתביעות לונטר הוא, שלא הוכח שבנק הפועלים ובנק מזרחי הציגו מצגי שווא או הפרו חובות זהירות כלפי לונטר ביחס להחלטתו להשקיע בחברת מזרח, שכלפי זנדר הוכחה הפרת חובת זהירות אחת, ושמכל מקום לא הוכח קשר סיבתי עובדתי בין המצגים והמחדלים הנטענים (כולל המחדל שהוכח ביחס לזנדר) ובין החלטתו של לונטר להשקיע בחברה, שרשלנותו התורמת של לונטר שבאה לידי ביטוי בהתעלמותו מאותות האזהרה שהועלו בחוות דעת קרלמן ובדו"ח הבדיקה של ד.א.ב. וכן בהתעלמותו מהנתונים שידע בעצמו (קשיי החברה) וכן מהימנעותו מעריכת בדיקת נאותות מקיפה ויסודית לחברה בטרם השקעתו, רשלנותו זו היתה מכרעת והאפילה על הרשלנות שייחס לכל הנתבעים על ידו, ושלא הוכח קשר סיבתי משפטי בין המצגים והמחדלים הנטענים ובין התמוטטותה הכלכלית של החברה והנזקים שנטענו על ידו.
התוצאה היא, שיש לדחות את כל תביעותיו של לונטר.
משום כך, לא אדון גם בנזקים שנטענו על ידו.
הודעת צד שלישי של בנק מזרחי לזנדר
122. דחיית תביעת לונטר כלפי בנק מזרחי מביאה כמובן גם לדחיית ההודעה לצד שלישי שהגיש הבנק לזנדר.
מעבר לכך, כלל לא ברור מה עילתה של הודעה זו, ואף רפפורט לא ידעה להסביר מהם טענותיו של הבנק כלפי זנדר (עמ' 722).
תביעת בנק מזרחי
123. בנק מזרחי תבע, כאמור, את אל-רד (לונטר השקעות לשעבר) ואת לונטר, בשל הערבות שחתמו ביום 2.7.06 לכל חובותיה של חברת מזרח כלפי הבנק (נספח טז לכתב ההגנה של בנק מזרחי).
חוב זה עמד ביום הגשת כתב התביעה שכנגד, 28.2.11, על סך 372,449 ₪.
124. חברת מזרח חתמה עוד ביום 29.12.00 על ערבות לחובו של זלמן בחשבונו הפרטי (נספח ג' לכתב ההגנה של הבנק).
חובו של זלמן לבנק ביום הגשת התביעה עמד על סך 174,672 ₪.
מתוקף ערבותה של חברת מזרח לזלמן ומתוקף ערבותם של אל-רד ולונטר לחברת מזרח, תובע הבנק גם חוב זה מהם.
סה"כ עומדת תביעת הבנק כלפי אל-רד ולונטר על סך 580,808 ₪ (נכון ליום הגשתה).
125. בניגוד לדיון שנערך בהקשר לערבותו של לונטר לבנק הפועלים מתוקף ערבותו אליו שניתנה בחודש ינואר 2006, ולגביה נטען שלא היה ערב יחיד מאחר שבעת מתן ערבותו הוא לא נרשם עדיין כמנהל ברשם החברות וגם הקצאת המניות ללונטר השקעות טרם נרשמה (טענה שנדחתה לגופה), הרי שבעת מתן הערבות לבנק מזרחי, הרישומים הללו כבר בוצעו (ביום 23.6.06).
כיוון שכך, לונטר ודאי שהיה "בעל ענין" בחברת מזרח.
גם לונטר השקעת היתה "בעלת ענין" כמי שהחזיקה במחצית המניות, מלבד זאת שתאגיד ממילא אינו יכול להיות "ערב יחיד" (סעיף 19 לחוק הערבות).