משכך, יש לכפול הרווח השולי בעבור מסגרת במספר המסגרות שלא נמכרו בשנת 2011. מאחר שעל פי הנתונים לעיל, לוקסאוטיקה סיפקה להלפרין 22,909 יחידות, ומתוכן מכרה בשנת 2010 14,470 יחידות, הרי שעמדו לרשותה 8,439 יחידות למכירה בשנת 2011. על כן, נזקה עומד על מספר המסגרות שלא עמדו לרשותה מתוך כמות היעד, כלומר 11,561 מסגרות.
אשר לאובדן הרווחים העקיפים, קרי הרווחים בגין מכירת עדשות, משהנחתי כי נמכרו תחליפים למסגרות RX, הרי שלא נגרם להלפרין אובדן רווח מסוג זה.
41. נוכח כל האמור, מצאתי לאמוד את שיעור נזקה של הלפרין בסך של 3,283,670.83 ש"ח.
שאלת הקטנת הנזק
42. לוקסאוטיקה טענה כי להלפרין עמדו מספר אפשרויות להקטנת נזקיה. כחודש לאחר מתן ההודעה על ביטול הסכם הבלעדיות, בחודש נובמבר 2010, שלחה לוקסאוטיקה להלפרין הודעת דואר אלקטרוני בה ציינה כי "הבלעדיות תינתן לשנת 2011 במידה ואופטיקה הלפרין תעביר הזמנה של כ-8000 יחידות (לא G ORDER)... את ההזמנה יש להעביר עד סוף השנה". טענתה המרכזית של לוקסאוטיקה בהקשר זה היא כי לו הייתה הלפרין נענית להצעה זו, או להצעה דומה שבאה לאחריה, שלשיטת לוקסאוטיקה לא היו מותנות בתנאים נוספים, הייתה הלפרין שומרת על זכות הבלעדיות, ובכך מצמצמת את נזקיה. כלומר, "עלות" נזקה של הלפרין היה מצטמצם לעלות אותן 8,000 יחידות, אשר הוזמנו מעבר לנדרש על פי ההסכם. לחלופין, נטען כי גם לאחר הפסקת הסכם הבלעדיות, במהלך שנת 2011 עמדה להלפרין האפשרות לרכוש מסגרות מלוקסאוטיקה, אף אם בהנחות שונות מאלו שניתנו לה על פי הסכם הבלעדיות. לחלפי חלופין, נטען כי הלפרין הייתה יכולה להקטין את נזקה באמצעות ייבוא מקביל של מסגרות RX.
43. סעיף 14(א) לחוק התרופות קובע כי "אין המפר חייב בפיצויים לפי סעיפים 10, 12 ו-13 בעד נזק שהנפגע יכול היה, באמצעים סבירים, למנוע או להקטין". על פי כלל זה על התובע מוטלת חובה לנקוט בכל צעד סביר להקטין את ההפסד שנגרם לו כתוצאה ממעשה העוול של הנתבע והוא אינו יכול לזכות בפיצוי על הפסד כזה אשר היה יכול למנעו או להקטינו אך נמנע מלעשות כן (ע"א 462/81 שמחון נ' יוסף בכר חברה לבנין ופיתוח בע"מ, פ"ד לט(1) 701, 708 (1985); ע"א 434/07 פרינץ נ' אמירים מושב עובדים של צמחונים וטבעונים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ, [פורסם בנבו] בפסקה ל"ד (14.6.2009). על מנת לעמוד בנטל להקטין את נזקו, על הנפגע לעשות את שסביר לעשות באותם נסיבות, ואין הנפגע חייב "לצאת מגדרו" בנסותו למלא את החובה המוטלת עליו (ע"א 531/71 לכוביצר נ' רודה, פ"ד כו(2) 113, 119 (1972); ע"א 252/86 גולדפרב נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, מה(4) 45, 53 (1991); ע"א 7298/10 הדר חברה לביטוח בע"מ נ' אחד העם מזון והשקעות בע"מ, [פורסם בנבו] בפסקה 45 (9.7.2012)). הדרך השכיחה להקטנת הנזק היא רכישת תחליף לנכס או לזכות אשר לא סופקו לנפגע (שלו ואדר, בעמ' 362). המענה לשאלה האם עמד הנפגע בנטל לקטנת הנזק תלוי בנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה, והוא עשוי להיות מושפע ממגוון שיקולים, ביניהם, אופי הנזק, היקפו, זמינותם של תחליפים, גובה ההוצאה הנדרשת ויכולתו של הנפגע לעמוד בהוצאה כזו וההסתברות שהמאמץ להקטנת הנזק יישא פרי (שלו ואדר, בעמ' 361). עוד חשוב לציין, כי הנטל להוכחת הטענה שהנפגע לא עמד בנטל הקטנת הנזק הוא על המפר (דניאל פרידמן ונילי כהן חוזים – כרך ד 727 (2011) (להלן: פרידמן וכהן)).