פסק-דין
השופט ג' קרא:
שני ערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט ר' כהן) בת"א 53388-06-11 [פורסם בנבו]. במרכז הערעורים עומדות טענות ביחס להסכם בלעדיות בין הצדדים, להפרתו ולפיצויים בגין ההפרה.
רקע
1. המערערת בע"א 5620/16 היא אופטיקה הלפרין, המפעילה רשת חנויות לממכר מוצרי אופטיקה (להלן: הלפרין) ובראשה עומד יעקב הלפרין (להלן: יעקב). המערערות בע"א 5658/16 הן: חברה איטלקית העוסקת בייצור, שיווק והפצה של משקפיים (להלן: לוקסאוטיקה איטליה) וחברת הבת שלה, היא נציגתה ושלוחתה בישראל (להלן: לוקסאוטיקה ישראל, ושתיהן ביחד להלן: לוקסאוטיקה).
2. הצדדים קיימו יחסי מסחר במסגרתם רכשה הלפרין מלוקסאוטיקה מוצרי אופטיקה לצורך שיווקם בישראל. עיקר הרכישות של הלפרין היו של מסגרות למשקפי ראייה ומשקפי שמש מדגמי "סטוקים" של לוקסאוטיקה, הם דגמים מקולקציות קודמות, ממותגים שונים, שנמכרו במחירים נמוכים (להלן: סטוקים). בניסיון להגביר את השיווק והמכירות של המותג "ריי באן", הציעה לוקסאוטיקה להלפרין זכות שיווק בלעדית למסגרות האופטיות של "ריי באן" מסדרה RX (להלן: מסגרות RX).
3. לאחר שהלפרין דחתה מספר הצעות מצידה של לוקסאוטיקה לזכות בלעדיות, ביום 7.7.2009 נפגש יעקב עם נציגי לוקסאוטיקה בסדיקו שבאיטליה (להלן: הפגישה בסדיקו). בפגישה נכחו מטעמה של לוקסאוטיקה: מר ג'וזפה לבוריה, האחראי על הסטוקים בלוקסאוטיקה איטליה (להלן: ג'וזפה) וגב' גלי וידר, מנהלת מכירות בלוקסאוטיקה ישראל (להלן: גלי). במסגרת הפגישה הציעו נציגי לוקסאוטיקה ליעקב כי הלפרין תקבל בלעדיות בשיווק חמישה דגמי מסגרות RX, לבחירתה, שימכרו לה במחיר נמוך במיוחד. יעקב קיבל את ההצעה והזמין כ-8,000 יחידות מחמישה דגמים שבחר, חלק מהדגמים "as is", כפי שהופיעו בקטלוג שהציגה לוקסאוטיקה, וחלקם תוך ביצוע שינויים עיצוביים מסוימים מהדגמים שבקטלוג. הזמנה זו כונתה על ידי הצדדים "G" order, על שם שני נציגי לוקסאוטיקה שנכחו בפגישה, גלי וג'וזפה (ההזמנה להלן: הזמנת ה-G, והדגמים שנכללו בהזמנה להלן: דגמי GO).
4. ביום 14.7.2009 נערכה פגישה בין יעקב לבין נציגי לוקסאוטיקה במשרדי הלפרין בישראל (להלן: הפגישה בישראל), במהלכה נדונו התנאים לבלעדיות במסגרות RX ובעקבותיה ניסחה לוקסאוטיקה טיוטה להסכם. ביום 15.7.2009 בשיחת טלפון בוצעו מספר שינויים בטיוטת ההסכם. ביום 16.7.2009 נפגשו הצדדים, יעקב מטעם הלפרין וגלי מטעם לוקסאוטיקה, וחתמו על הסכם לבלעדיות במסגרות RX (להלן: הסכם הבלעדיות או ההסכם). ההסכם הוא בן עמוד אחד ומחזיק 11 סעיפים. להלן עיקריו (השגיאות במקור וההדגשות משקפות תוספות שנעשו בכתב יד):
"An Agreement for RayBan Frames in Exclutivity (as from (01/01/10)
1. For the 8,150 pcs frame (the"G" order) that was done in Sedico with Giuseppe La Boria and Galy together with Jacob Halperin on the July 7th 2009 – the prices will be as agreed (see attached file).
2. For any re-order of those models in the future – the price will stay the same – permanently.
3. Any frame who will be ordered in the future from the catalog or the collection (apart from the "G" order) – the price will be the Israeli price with 40% permanent discount. The first order will be for no less then 5000 pcs.
4. The target is to order 20,000 of the catalog/ collection within 12 month.
[…]
9. With keeping all the above, Optica Halperin will be entitled to keep the Exclusivity of the brand also in 2011."
5. ביום 31.1.2010 נערך טקס להשקת מסגרות RX בשיווק בלעדי של הלפרין, בו נכחו נציגי לוקסאוטיקה.
6. ביום 24.10.2010 הודיעה לוקסאוטיקה להלפרין על ביטול הסכם הבלעדיות, מן הטעם שהלפרין לא עמדה בהתחייבותה לרכוש מידי שנה 20,000 יחידות (להלן: כמות היעד), כפי שנקבע בהסכם. כחודש לאחר מכן, הציגו נציגי לוקסאוטיקה להלפרין אפשרות לשמור על זכות הבלעדיות בשנת 2011 בכפוף לרכישת כ-8,000 מסגרות נוספות בשנת 2010. הלפרין סירבה להצעה האמורה ובהמשך הגישה את התביעה עליה נסבים הערעורים שלפנינו.
7. בתביעתה, טענה הלפרין כי הצדדים התקשרו בהסכם הבלעדיות כבר בפגישה בסדיקו, לפיו הוקנתה לה זכות שיווק בלעדית למסגרות RX לתקופה בת שלוש שנים לפחות, בכפוף לעמידתה בכמות היעד בחישוב ממוצע על פני שלוש השנים, כאשר הזמנת ה-G נכללת בכמות זו. על כן, טענה הלפרין כי לוקסאוטיקה היא שהפרה את ההסכם בהודעת הביטול ומשכך ביקשה הלפרין לחייבה בפיצויים. לוקסאוטיקה מנגד, טענה כי בפגישה בסדיקו לא הגיעו הצדדים להסכמות מחייבות וכי הסכם הבלעדיות הכתוב הוא המחייב, ולפיו, לשיטתן, תוקף הבלעדיות הוא לשנה בלבד, עם אופציית הארכה לשנה נוספת בכפוף לעמידה בכמות היעד לשנה קלנדרית. לטענתה, הזמנה ה-G לא נכללה בכמות היעד, ועל כן, מאחר שהלפרין לא עמדה בכמות היעד שנקבעה, ההסכם הופסק כדין.
פסק הדין קמא
8. לאחר שעיין בראיות ושמע את העדים מצא בית המשפט קמא לקבל את עיקר תביעתה של הלפרין. בית המשפט קמא קבע כי הלפרין הציגה מכלול ראיות ועדים המוכיחים את עיקר תביעתה ומנגד, לוקסאוטיקה לא הציגה ראיות מספקות, לא העידה גורמים מרכזיים מטעמה ואף העדה המרכזית מטעמה והמסמכים שנכתבו על ידי נציגיה חיזקו ותמכו דווקא בטענותיה של הלפרין.
9. תחילה, קבע בית המשפט קמא, בהתבסס בין היתר על עדותה של גלי – נציגת לוקסאוטיקה, ועל תכתובות דואר אלקטרוני שהוצגו, כי מטרת הפגישה בסדיקו מצד לוקסאוטיקה הייתה להציע ליעקב עסקת בלעדיות, וכי במסגרתה הגיעו הצדדים להסכמות בעל פה שעוגנו לאחר מכן בהסכם הבלעדיות הכתוב. לאחר מכן, עמד בית המשפט קמא על תנאי הסכם הבלעדיות ומצא כי הלפרין לא הפרה את תנאיו. זאת, בהתבסס על קביעותיו במספר נקודות בהן נחלקו עמדות הצדדים.
10. ראשית, נקבע כי הזמנת ה-G היא חלק בלתי נפרד מהסכם הבלעדיות. זאת, בין היתר, מאחר שלוקסאוטיקה, שניסחה את הסכם הבלעדיות, לא הציגה כל הסבר משכנע מדוע הוכנסה הזמנת ה-G להסכם בהנחה שאין לה קשר לזכות הבלעדיות, ולאור המסקנה כי הפגישה בישראל ביום 14.7.2019 היא המשך ישיר של הפגישה בסדיקו, שעסקה בעיקרה בהזמנת ה-G. בהמשך לכך, נקבע כי הזמנת ה-G נכללה בכמות היעד לצורך שמירה על זכות הבלעדיות. בית המשפט קמא עמד על כך שהפרשנות המוצעת על ידי לוקסאוטיקה, לפיה הזמנת ה-G מוחרגת מהסכם הבלעדיות, אינה עולה בקנה אחד עם הראיות והעדויות שהוצגו, והדגיש כי יש לקרוא את ההסכם כחטיבה אחת ואין להוציא מתוכו את המשפט הבודד "apart of the G-ORDER" ולפרשו כעומד לבדו, כפי שביקשה לוקסאוטיקה. בהקשר זה נקבע כי מהשתלשלות הדברים עולה כי לוקסאוטיקה הבינה בדיעבד כי הזמנת ה-G, שהפריטים בה נמכרו במחירים נמוכים יותר מפריטי הקטלוג האחרים, פוגעת בכדאיות העסקה. אז, החליטה לוקסאוטיקה להציג את הזמנת ה-G כעסקה חד פעמית שאינה נכללת בכמות היעד, וזאת בניגוד למשתמע מההסכם.
11. שנית, נקבע כי יש לחשב את כמות היעד החל מיום הפגישה בסדיקו. נקבע, כי השינוי שנעשה בכתב יד בהסכם, לפיו זכות הבלעדיות תחל מיום 1.1.2010, נעשה לבקשתו של יעקב, מתוך רצון שהבלעדיות תיכנס לתוקפה רק לאחר שההזמנה תסופק. זאת, בהתאם לעדותה של גלי ולנוהג בין הצדדים בעסקאות קודמות, לפיו הזמנות שבוצעו בטרם החלה זכות הבלעדיות במותג נכללו במכסה שנקבעה באותה עסקה.
12. שלישית, נקבע כי תקופת הבלעדיות על פי ההסכם עומדת על שנתיים, קרי עד לסוף שנת 2011 בלבד. בנקודה זו נדחתה טענתה של הלפרין כי הוסכם בין הצדדים שהבלעדיות תינתן לתקופה של שלוש שנים או יותר, מאחר שלא הוצגה כל אסמכתא לתמיכה בטענה זו.
13. נוכח כל האמור, קבע בית המשפט קמא כי חישוב כלל ההזמנות שביצעה הלפרין החל ממועד הפגישה בסדיקו ועד למועד בו החליטה לוקסאוטיקה על ביטול הסכם הבלעדיות מגלה כי הלפרין עברה את כמות היעד שנקבעה בהסכם, ועל כן עמדה בתנאיו. בית המשפט ציין כי קבלת גרסתה של לוקסאוטיקה הייתה מובילה לתוצאה לפיה הלפרין לא עמדה אפילו בחצי מהכמות הנדרשת. נתון זה, צוין, מצטרף לעובדה שטרם ההודעה על ביטול ההסכם לוקסאוטיקה מעולם לא העלתה טענה בדבר קצב הרכישה האיטי או התריעה בדבר אי-עמידה בכמות היעד, ולראיות לפיהן כבר כחודש לפני ההודעה על ביטול ההסכם החליטה לוקסאוטיקה לבטלו. ממכלול נתונים אלו, נקבע, ניתן ללמוד על חוסר תום הלב של לוקסאוטיקה ועל רצונה לבטל את הסכם הבלעדיות לשם הפקת רווחים גדולים יותר.
14. משקבע כי לוקסאוטיקה הפרה את הסכם הבלעדיות, ניגש בית המשפט קמא לחישוב נזקיה של הלפרין בגין אובדן הרווחים שנגרמו לה בשנת 2011. לאחר שעיין בחוות הדעת שהוגשו ושמע את חקירות המומחים, דחה בית המשפט את חוות הדעת של מר משה גרין (להלן: חוות דעת גרין), שהוגשה מטעם לוקסאוטיקה, ולפיה לא נגרם להלפרין כל נזק ואימץ את חוות הדעת של ד"ר רועי שלם (להלן: חוות דעת שלם), שהוגשה מטעם הלפרין. בית המשפט עמד על כך שחוות דעתו של גרין נעדרת בדיקות מהותיות והכרחיות שיעידו על טיבה ואיכותה, והוסיף כי גרין העיד בחקירתו הנגדית שחלק נכבד מחוות דעתו מבוסס על ידיעה אישית ולא על בדיקה או מומחיות. עוד צוין, כי הנחת המוצא של גרין, לפיה אם המוצר הרלוונטי, מסגרות המותג "ריי באן", אינן נמכרות בחנויותיה של הלפרין יימכר מוצר אחר במקומן, אינה נתמכת בראיות ולא הוכחה. מנגד, נקבע, כי עמדתו של שלם, לפיה מי שמעוניין במותג היוקרתי "ריי באן" לא יסתפק במוצר אחר הנמכר בחנויותיה של הלפרין, היא שמשקפת את המציאות הצרכנית. בית המשפט הוסיף כי גם אם נרכש מוצר זול במקום המותג היוקרתי, עדיין יש הפסד רווח.
בנוסף, דחה בית המשפט קמא את טענתה של לוקסאוטיקה כי הלפרין נהנתה מזכות בלעדיות גם במהלך שנת 2011, מאחר שבפועל לוקסאוטיקה לא החלה בשיווק בישראל עד לחודש ספטמבר 2011. נקבע, כי הצעותיה של לוקסאוטיקה להלפרין לשמירה על בלעדיות לאחר ההודעה על ביטול ההסכם היו ריקות מתוכן ולא ישימות.
לפי חוות דעת שלם, אומדן הנזקים הישירים והעקיפים בגין אובדן רווחים שנגרמו להלפרין בשנת 2011 עמד על 12,293,968 ש"ח. בית המשפט קמא ציין כי בסיכומיה מיקדה הלפרין את נזקיה רק לנזקים הישירים שנגרמו לה, ועל כן, בהתאם לחוות דעת שלם קבע כי אומדן הנזקים עומד על 7,108,574 ש"ח. בשל מיקוד הסעד כאמור, הוסיף בית המשפט וקבע כי הסעד שביקשה הלפרין בדמות מתן חשבונות מתייתר.
15. כמו כן, דחה בית המשפט קמא את טענתה של לוקסאוטיקה כי הלפרין לא עשתה די כדי להקטין את נזקה, וקבע כי הלפרין פעלה בערוצים האפשריים עבורה להקטנת הנזק. בית המשפט קמא עמד על כך שלוקסאוטיקה לא הביאה ראיות מספיקות לתמיכה בטענתה והוסיף כי חוות הדעת מטעמה, בה נטען כי להלפרין לא נגרם נזק וכי רווחיה אף גדלו, סותרת את הטענה בדבר אי-הקטנת הנזק סתירה מהותית.
16. בסופם של דברים, נוכח כל האמור, נקבע כי לוקסאוטיקה תשלם להלפרין בגין הנזקים שנגרמו לה בגין אובדן רווחים בשנת 2011 סך של 7,108,574 ש"ח, בתוספת מע"מ כדין, וזאת בהתאם לחוות דעת שלם. כן חויבה לוקסאוטיקה בתשלום הוצאות המשפט ובשכ"ט עו"ד בסך 400,000 ש"ח.
תמצית טענות הצדדים
17. בערעורה טענה לוקסאוטיקה כי לא הפרה את הסכם הבלעדיות, כי ככל שהפרה את ההסכם לא נגרם להלפרין נזק בשל כך, וכי ככל שנגרם נזק הוא הוערך ביתר. אשר להפרת ההסכם, טענתה המרכזית של לוקסאוטיקה היא כי הסכם הבלעדיות פורש באופן שגוי וכי לשון ההסכם והנסיבות האופפות אותו מלמדות כי הזמנת ה-G אינה נכללת בכמות היעד וכי התקופה לעמידה בכמות היעד החלה ביום 1.1.2010. משכך, לשיטתה, הלפרין לא עמדה בכמות היעד, ועל כן ההסכם הופסק כדין. אשר לנזק ולפיצוי בגינו, טענה לוקסאוטיקה כי הנתונים, ובעיקרם רווחיה של הלפרין בשנת 2011, מלמדים כי להלפרין כלל לא נגרם נזק, כי חוות הדעת מטעם הלפרין מבוססת על הנחות שגויות בגינן נקבע פיצוי יתר וכי ככל שנגרם נזק, הלפרין לא עמדה בחובתה להקטינו.
18. ערעורה של הלפרין נסב על סכום הפיצוי שנקבע. ראשית, נטען כי הלפרין זכאית לפיצוי גם בגין אובדן רווחים לשנת 2012. שנית, נטען כי ב"שכחתו וחוסר תשומת ליבו" חייב בית המשפט קמא את לוקסאוטיקה בפיצוי בגין אובדן הרווח בעבור המסגרות, אך לא בפיצוי בגין אובדן הרווח בעבור העדשות. משכך, לשיטתה, יש לפצותה על מלוא נזקיה בשנת 2011 לפי חוות דעת שלם, בסך כולל של 12,293,968 ש"ח. שלישית, נטען כי בית המשפט קמא שגה בקבעו כי הסעד של מתן חשבונות מתייתר.
דיון והכרעה
19. הדיון בענייננו הוא דו-שלבי. בכל הנוגע להסכם הבלעדיות ולהפרתו, עומדות לפנינו שתי שאלות מרכזיות להכרעה: הראשונה, האם הזמנת ה-G נכללה בכמות היעד לפי הסכם הבלעדיות; השנייה, מהי התקופה בה נדרשה הלפרין לעמוד בכמות היעד. לאחר מכן, ככל שאמצא כי לא נפל פגם בפסק הדין קמא בנדון, אדרש לטענות הצדדים בעניין הנזק והפיצוי שנפסק לטובתה של הלפרין.
האם הזמנת ה-G נכללת בכמות היעד?
20. כידוע, בבואנו לפרש חוזה, נקודת המוצא היא לשון החוזה, לה משקל כבד ומשמעותי בגיבוש אומד דעת הצדדים (סעיף 25(א) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973; ע"א 1536/15 פז חברת נפט בע"מ נ' תחנת דלק חוואסה בע"מ, [פורסם בנבו] בפסקה 46 (8.2.2018); ע"א 8080/16 עמודי שחף בע"מ נ' לברינצ'וק, [פורסם בנבו] בפסקה 12 (8.8.2018)). מבלי להיזקק למכלול השתלשלות הפסיקה, אקצר ואציין כי פסיקתנו הדגישה והטמיעה שני כללים פרשניים: האחד, כי לשון החוזה היא כלי הקיבול של אומד דעת הצדדים, התוחם את גבולות הפרשנות ואינו מאפשר לייחס לחוזה פרשנות שאינה עולה בקנה אחד עם לשונו. השני, כי קיימת חזקה הניתנת לסתירה לפיה פרשנות החוזה היא זו התואמת את המשמעות הפשוטה, הרגילה והטבעית של הכתוב על רקע הקשרו הכללי (ראו ע"א 4628/93 מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון ויזום (1991) בע"מ, מט(2) 265 (1995) (להלן: עניין אפרופים); דנ"א 2045/05 ארגון מגדלי ירקות אגודה חקלאית שיתופית ב נ' מדינת ישראל, פ"ד סא(2) 1, 15 (2006); רע"א 3961/10 המוסד לביטוח לאומי נ' סהר חברה לתביעות בע"מ, [פורסם בנבו] בפסקה 15 לחוות דעתו של המשנה לנשיאה א' ריבלין (26.2.2012); גבריאלה שלו ואפי צמח דיני חוזים 511 (מהדורה רביעית, 2019)).