בבקשה האמורה פורטה הפעילות העסקית של החברה ופורטו הגורמים למצבה הכלכלי המחייב ביצוע הסדר נושים והכללת הערת "עסק חי" בדוחותיה הכספיים לשנת 2010. בפרק השלישי לבקשה פורטו נכסיה של החברה וגורמי הסיכון בהם שינויים במחירי הנדל"ן במדינות הרלבנטיות ושינויי שער החליפין של המטבעות הרלבנטיים.
אכן, הבקשה הוגשה על ידי החברה אשר ביקשה להסמיך את הנאמנים בהם המשיב לגבש הסדר נושים. אולם, בקשה זו הוגשה בהסכמת מחזיקי אגרות החוב אשר בעת הגשת הבקשה היו מודעים למצבה הכלכלי הקשה של החברה ואף אחד לא מנע מהם לנקוט בהליכים משפטיים מתאימים להגנה על זכויותיהם, כבר בסמוך להגשת הבקשה לכינוס אסיפת נושים ומינוי נאמן להסדר בשנת 2011.
8. בסעיף 7 לבקשה למינוי בעל תפקיד לחקירת נסיבות קריסת החברה (נספח 4 לתשובת המשיב), נטען: "כי קיום חקירה כמבוקש בבקשה זו נדרש על מנת לתת מענה הולם לשאלות ותהיות רבות שהתעוררו בקשר עם ניהול החברה וענייניה בטרם נכנסה להליכי חדלות פירעון...". בבקשה זו, לא פורטו נסיבות שיש בהן כדי ללמד שנתגלו נסיבות או עובדות חדשות שבגינן התעורר הצורך לחקור את נסיבות קריסת החברה, וכפי שיפורט להלן כבר בעת הגשת הבקשה לכינוס אסיפות נושים ומינוי נאמן לגיבוש הסדר בשנת 2011, היה ידועות למחזיקי אגרות החוב (או לנאמן) העובדות עליהן מבוססת התביעה.
9. בכתב התביעה, נתבע לחייב את המבקשים (הנתבעים) לשלם לחברה (בפירוק) סך של 18,390,960 ₪ בשל הפרת חובת הזהירות של נושאי משרה בחברה ושימוש לא הוגן בנכסי החברה על ידי בעל השליטה בחברה.
10. בגדרם של ההפרות הנטענות בכתב התביעה, מייחס המשיב למבקשים "הימנעות מיצירת הגנה (ביטוח) מפני חשיפה לסיכון מהותי בתחום פעילותה של החברה – ירידה בשערי החליפין של מטבעות חוץ במדינות בהן היו נכסים בבעלות החברה ואשר בהם נקובים חלק מן החובות של החברה (להלן: "הגנה מטבעית")" (סעיף 2.1 לכתב התביעה). כן מייחס המשיב למבקשים "אישור מכירת אגרות חוב בבעלות החברה לבעל השליטה ולצדדים שלישיים נוספים במהלך התקופה שמיום 19.4.2009 ועד ליום 18.11.2009, במחיר הנמוך משווין הכלכלי המשתקף בדוחות הכספיים של החברה באותה עת (מכירה ב"דיסקאונט" של 30%) (סעיף 2.2 לכתב התביעה). עוד מייחס המשיב למבקשים אישור 4 חלוקות אסורות של דיבידנד בין השנים 2006-2007 בסך כולל (נומינאלי) של 6.6 מיליון ₪, מאחר ונעשו ללא בחינת עמידת החברה ב"מבחן יכולת הפירעון" (סעיף 2.3 לכתב התביעה). מבלי להביע עמדה באשר למיוחס למי מהמבקשים, נראה כי הראיות עליהן מסתמך המשיב בתביעתו, פורסמו והיו ידועים לבעלי אגרות החוב ויש להניח גם לנאמן של אגרות החוב בסמוך להתרחשות האירועים. כך, עניין ההשפעה השלילית של ירידת שערי החליפין בשנת 2008 על תוצאותיה העסקיות של החברה, סכום ההון החוזר השלילי כעולה מדוח הדירקטוריון שצורף לדוחות הכספיים של החברה לשנת 2008 ו - 2009, סכום ההון החוזר השלילי שפורסם בדוח החברה לרבעון הראשון של שנת 2009 (סעיפים 36 – 39 ו – 55 – 57 לכתב התביעה).