8. תקופת החכירה הועמדה בהסכמי החכירה על 49 שנים, תוך שנקבעה אופציה להאריכה ל-49 שנים נוספות (סעיף 4(ב) להסכמים ת/2 ו-ת/4).
9. ביום 16.8.1978 נחתם הסכם קמעונאי בין אליהו לפז (להלן: "ההסכם הקמעונאי"- ת/8) לפיו מינתה פז את ממן כקמעונאי מטעמה למכירה ולשיווק של מוצריה של פז בתחנה. בהסכם הקמעונאי הקנתה פז לממן רשות זמנית להשתמש במקרקעי התחנה, כאשר מקרקעי התחנה והציוד המותקן בה יישארו וייחשבו כנמצאים בחזקתה הבלעדית של פז.
10. מצב הזכויות הוא איפוא כדלקמן: בחלקה 31 קק"ל היא הבעלים, ועיריית חיפה היא חוכרת מקק"ל, בחלקה 43 שיכון ופיתוח/ אזורים הם בעלי המקרקעין. אליהו הוא החוכר מעירית חיפה ושיכון ופיתוח/אזורים לפי הסכמים עמם. פז חוכרת מאליהו לפי הסכם עמו ובעלת הציוד. אליהו/ ממן הם הקמעונאי לפי הסכם עם פז.
11. לאחר שפז הקימה את תחנת התדלוק ומינתה את אליהו כמפעיל קמעונאי מטעמה לשיווק מוצריה בתחנה, ולאחר שהתחנה הופעלה תקופה ארוכה באמצעות ממן, התגלעו סכסוכים ומחלוקות בין הצדדים שהגיעו לפתחם של בתי המשפט.
12. בשנים 1997-1998 הוגשו על ידי פז וממן תביעות הדדיות. ממן ביקשו להכריז כי המערכת ההסכמית בין הצדדים היא בגדר הסכם כובל, כמשמעותו בסעיף 2 לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988, לקבוע כי החוזה הקמעונאי הוא חוזה אחיד בעל תנאים מקפחים ולחייב את פז בסעד כספי. פז מצידה תבעה סעדים כספיים וצווי עשה ובהם אכיפה של הוראות ההסכם הקמעונאי ומינוי כונס נכסים לתחנה.
13. תביעות אלו הוכרעו ביום 2.9.2002 בפסק דינו של בית משפט המחוזי בחיפה (השופטת ר' חפרי-וינוגרדוב) בת"א 1038/98 (להלן: "פסק הדין בתביעת האכיפה הראשונה"- ת/23), כאשר מרב תביעתו של ממן נדחתה וחלק מתביעותיה של פז התקבלו. ערעורים שהוגשו על פסק דין זה נדחו בהסכמה בהחלטת בית המשפט העליון מיום 8.2.2004 ופסק הדין ת/23 הפך לחלוט.
14. ביום 27.1.2004 נחתם הסכם להסדרת פירעון חובו הפסוק של אליהו לפז באמצעות הלוואה שהועמדה לרשותו על יד פז והשעיית תוקפו של ההסכם הקמעונאי והעברת הפעלתה של תחנת התדלוק מידי ממן לידיה של פז, תמורת תשלום חודשי שמשולם לממן על ידי פז (להלן: "הסכם ההפעלה", ת/9). בד בבד עם חתימתו של הסכם זה נחתם בין פז לממן גם שטר משכון לשם הבטחת מילוי התחייבויותיהם של ממן כלפי פז (שטר המשכון מיום 27.1.2004- ת/10). משלב זה, ממן אינו הקמעונאי, אלא פז, וממן זכאית לתשלום חודשי וחייבת בתשלום הלוואה לפז.