15. ביום 22.12.2005 נחתמה על ידי פז וממן תוספת להסכם ההפעלה (ת/12) לפיו הוארכה, בין היתר, תקופת השכירות/הפעלת התחנה על ידי פז עד ליום 31.7.2015, וניתנה לפז אופציה, שמומשה בהמשך, להאריכה עד ליום 31.1.2017.
16. ביום 24.5.2016 רכשה פז את זכויות אזורים (לשעבר שיכון ופיתוח) במקרקעי התחנה (להלן: "הסכם פז – אזורים" , ת/20). בשלב זה, פז היא בעלים של חלקה 43 שהוחכרה לאליהו, חוכרת משנה מאליהו, בעלת הציוד, קמעונאית בהפעלת תחנת התדלוק ונושה בממן.
17. ביום 31.1.2017 נחתמה בין פז לבין ממן תוספת נוספת להסכם ההפעלה (להלן: "תוספת 2017", ת/18) במסגרתה האריכה פז את תקופת ההפעלה בעשר שנים נוספות, החל מיום 1.2.2017 ועד ליום 31.1.2027 (להלן: "תקופת ההפעלה המוארכת"), בכפוף לשינוי חלק מהתנאים המסחריים. החל מיום חתימת תוספת 2017 שב אליהו להפעיל, באמצעות בנו, מר יוסף ממן (להלן: יוסי), עסק לרחיצת מכוניות הקיים בתחנה זה עשרות שנים.
18. ביום 12.7.2017 הגישה פז תביעה זו כנגד ממן וברעד. בכתב התביעה המתוקן, שהוגש ביום 15.11.2017, נטען כי במשך שנים ממן מפרים את המערכת ההסכמית, הן בחתימתם על הסכם עם ברעד בשנת 2010, לפיו התיימרו ממן למכור חלק מזכויותיהם בתחנה, בניגוד להתחייבותם שלא לבצע דיספוזיציה בזכויות ללא הסכמת פז, בכתב ומראש, כמו גם של החלטות וצווים שיפוטיים חלוטים; והן בשל חריגות בנייה שממן סירבו להסיר והפעלת עסק רחיצה ללא רישיון.
19. על פי כתב התביעה המתוקן, להפרה הנטענת בשנת 2010 קדמה הפרה בשלהי שנת 2009, אז גילתה פז ניסיון קודם של ממן למכור לברעד זכויות בתחנה מאחורי גבה. על פי הסכם מכר והסכם שותפות שנחתמו ביום 22.10.2009 בין ממן לבין ברעד (להלן: "הסכמי 2009", ת/31), ממן התיימר למכור לברעד 20% מזכויותיו בתחנה ובמקרקעיה בתמורה לסך של 3.5 מיליון ₪. בעקבות זאת נקטה פז בהליך משפטי שנדון בפני השופטת י' וילנר (ה"פ 3046-12-09).
20. בתחילתו שמיעת ההליך בפני השופטת וילנר, הצהירו ממן וברעד בפני בית המשפט כי ההסכם ביניהם בוטל, וניתן ביום 12.12.2010 פסק דין חלקי בו בוטלה העסקה וניתנה הוראה למחיקת רישום זכויותיה של ברעד במקרקעי התחנה.
21. בפסק דינה מיום 6.5.2012 (ת/36) קבעה השופטת וילנר, כי פז הוכיחה ללא ספק את טענתה לפיה על פי מערכת ההסכמים, שטרי המשכון וכתבי ההתחייבויות, אליהו אינו רשאי למכור את זכויותיו לאחר ללא הסכמת פז. מאחר שאליהו הוכיח בהתנהגותו כי על אף הוראות ההסכמים העביר את זכויותיו לצד ג'- בית המשפט נענה לבקשת פז וקבע: "... אני נעתרת לבקשה ומורה על מתן צו מניעה קבוע האוסר על המשיבים 1 ו-2 או מי מטעמם לבצע כל פעולה הקשורה לתחנת התדלוק או למקרקעיה העומדת בניגוד להוראות מערכת ההסכמים, לרבות למכור, להשכיר או להעביר לצד שלישי, בין במישרין ובין בעקיפין, ללא הסכמה מראש ובכתב של פז, כל חלק מתחנת התדלוק או ממקרקעיה הממוקמת בדרך שמחה גולן בחיפה בחלקות 31 ו- 43 בגוש 10881. בהתאם להוראת סעיף 130 לחוק המקרקעין תשכ"ט -1969, אני מורה על רישום הערה בהתייחס למקרקעי התחנה בלשכת רישום המקרקעין. צו המניעה יפוג בשנת 2025 (בתום תקופת החכירה של 49 שנה) ואזי תמחק ההערה שתירשם. למען הסר ספק אבהיר כי צו המניעה וההערה שתירשם יעמדו בתוקפם כל עוד תקפה מערכת ההסכמים".