121. לאחר שיוסי ועו"ד שחם העידו שניהם על כך שמהות הסכם 2010 הייתה שותפות בכספים שהתקבלו בידי ממן, נחקרו ארוכות בנוגע לסעיפים שונים בהסכם 2010, והכחישו כי מדובר בשותפות הנוגדת את עיקרי המערכת ההסכמית בין ממן לפז או כי מדובר בהסכם המתיימר לשמר את הסכמי 2009.
122. פז הפנתה לכך שבכותרת הסכם 2010 נכתב באותיות קידוש לבנה "הסכם שותפות", ולא הסכם להשבת חוב כספי או שותפות מוגבלת בתקבולים, ומכך הסיקה כי הוא זהה להסכם שותפות 2009. יש לזכור, כי לעניין קיומה של שותפות "מכריע תוכנה של ההתקשרות ולא המונחים שבהם השתמשו הצדדים" (ע"א 609/78 קן-תור נ' גלבוע, פ"ד לד(1) 239, 248 (1979). הסכם שנקרא "שותפות" נכרת בין הצדדים גם ב-2009 וגם ב-2010, אלא שתוכנם של ההסכמים היה שונה.
123. מעיון בהסכמים משנת 2009 (ת/31) ובהסכם מושא המחלוקת (ת/35) ניתן לראות, כי בהסכמי 2009 הנכס לגביו התקיים השיתוף היו זכויות ממן בחלקה ובתחנה (הממכר), ולכן בפסק הדין ת/36 נקבע שהם בניגוד למערכת ההסכמים. הסכם 2010 לעומת זאת מבחין מפורשות בין "הנכס" (כל זכויות ממן בחלקה ובתחנה) לבין "הכנסות הנכס" (ההכנסות, תקבולים, דמי שכירות, טובות הנאה, פרמיות, ובכלל כל זכות אשר תגיע לממן והנובעת מן הנכס), כך שהסכם השותפות בין ממן לבין ברעד משנת 2010 עניינו שותפות ב"הכנסות הנכס" ולא ב"נכס" או ב"זכויות בנכס" (בהתאם להגדרות המצוינות בו).
124. מהות הסכם 2010 נלמדת מסיפא סעיף 2 להסכם, לפיו ממן מעניק לברעד זכויות שותפות בהכנסות הנכס בלבד, להבדיל מזכויות בנכס עצמו, מה שעולה גם מהעדויות שהובאו לעיל. בניגוד להסכמי 2009, הסכם 2010 לא העביר לברעד זכויות קנייניות או זכויות חוזיות כלשהן מכוח המערכת ההסכמית שבין פז לממן. העובדה שקיים דמיון, אפילו זהות, בין הערכים הכספיים שבהסכמי 2009 ובהסכם 2010 לא מצביעה על כך שמדובר באותם ההסכמים. כפי שהעידו יוסי ועו"ד שחם, ועדותם בעניין זה מקובלת עליי, הסכם 2010 נועד לאפשר לממן לשלם לעו"ד שחם השבה של הסכומים שהשקיע בהסכמי המכר והשותפות בשנת 2009, הסכמים שבוטלו והצריכו השבה של הכספים ששולמו לפיהם. השוני הוא במהות הנכס מושא השיתוף.
125. סעיף 4 להסכם 2010, שכותרתו "השקעת ברעד בשותפות", קובע כי "השקעות ברעד בשותפות, תהא בסכום של 5,833,333 ₪ ותבוצע בשלושה חלקים...יתרת השקעת ברעד בשותפות, בסכום של 2,333,333 ₪ תבוצע עד 120 ימים למן היום בו תיווצר האפשרות של ברעד לגבות סכום זה מבנק הנותן הלוואות כנגד שיעבוד זכויותיו של ממן בנכס ו/או בתחנת התדלוק כבטוחות להחזר הלוואה". יוסי לא ידע להסביר את האמור בסעיף זה וציין כי הוא "לא יודע לפרש את הנוסחה במה שמדויק כתוב. אני לא משפטן. מה שהיה כתוב, אז כתוב שם" (עמ' 21 לתמלול מיום 3.2.2019, שורות 19-20, 28-29). עו"ד שחם: "גם בהסכם המכר, המטרה שלי והכוונה שלי הייתה לא להישאר ב-20% אלא לעלות לשליש. רציתי שהחלק שלי יהיה שליש. ידעתי להביא את הכספים לכדי שליש. היה קשה לשכנע את ממן, ממן הסכים לזה, והרציונל נשמר גם בהסכם הזה, ואמרתי לו שביום שאני אוכל לעלות לכדי שליש, משום שמבחינתי יושב בנכס הזה סוחר שהוא triple A, והיכולת ליהנות ממנו היא טובה, ומכיוון שממן נהנה ממנו, ואני נהנה מממן, אז השרשרת הזאת למעשה יכולה להניב לי הכנסה טובה, כיסוי ההשקעה ובשלבים מאוחרים יותר הכנסה טובה, אז אני ביקשתי לשמור לעצמי את האפשרות, את האופציה, בתנאים שכתובים בהסכם השותפות, לטפס גם במסגרת השותפות לשליש. זאת אומרת אם הוא מקבל 90,000, מאותו רגע הוא יעביר לי 30,000, זה לא רק 20%" (עמ' 97 לתמלול מיום 3.2.2019, שורות 21-29. ההדגשה שלי- מ' ר').