117. עו"ד שחם הדגיש כי מבחינתו הסכם 2010 הוא "הסכם שגילם שותפות שלי בנתח הכספים שאלי ממן זכאי לו, הסכם 2010 לא גורע מזכותה של פז, אין, הוא לא משקף שום זכות במקרקעין, הוא לא משעבד זכויות במקרקעין, הוא פשוט מאפשר לברעד לקבל כספים מתוך כספים שאלי ממן מקבל, לאחר שהוא מקבל אותם". וכך, מדי חודש מר אלי ממן היה מעביר לו סכום שלטענתו היווה 20% מהתקבולים שהוא מקבל, וכך נמשך משך כ-7 שנים שבהם למעשה, למיטב זכרונו, לא אירע איזשהו אירוע חריג. "כל מה שעניין אותי, כברעד, זה שבמהלך השנים האלה אלי ממן, מכל שקל שקיבל, 20 אגורות היה צריך להעביר אליי" (עמ' 82 לתמלול מיום 3.2.2019, שורות 8-17).
118. על מועד המצאת הסכם 2010 לפז אמר עו"ד שחם שהוא מאמין לאליהו שטען שהמציא את ההסכם לפז בזמן אמת, ובכל מקרה במהלך שנת 2016 הוא עצמו המציא את הסכם 2010 לפז, למעלה מחצי שנה לפי הפגישה באפריל 2017 במשרדו (עמ' 90 לתמלול מיום 3.2.2019, שורות 4-17).
119. לשאלת ב"כ פז מה ביקש להשיג בהסכם 2010, ענה עו"ד שחם (עמ' 96 לתמלול מיום 3.2.2019, שורות 5-15): "דעתי הייתה נוחה שפז מחזיקה בתחנה משנת 2004, והכרתי את הסכם ההפעלה, השכירות. וידעתי שממן זכאי ומקבל תקבולים שוטפים מחברת פז. וידעתי שהחכירה של פז היא עוד ארוכת שנים. ולכן ידעתי שהדרך היחידה, היחידה, שבה אני אוכל להיפגש עם כסף היא באמצעות כספים שממן זכאי להם. בעת הזו ממן למעשה נפרד מכל נכסיו, והנכס היחיד שנשאר לו זה המקרקעין האלה, שבהם תחנת התדלוק. ולכן ידעתי שהדרך היחידה להיפגש עם הכספים, זה מכספים שממן יהיה זכאי להם בגין התחנה, בין אם ביום שהוא ימכור אותה, כמו שגם הסכם ההלוואה מבטא, גם הסכם ההלוואה מרשה לו למכור את התחנה, רק הוא אומר לו 'קודם כל תיפרע מהחוב אליי'. אותו דבר היה פה. ידעתי שהדרך היחידה להיפגש עם הכסף היא בעצם לחלוק בתמורה שהוא מקבל יחד איתו." (ההדגשות שלי- מ' ר').
120. לדברי עו"ד שחם, עסקת הבסיס בהסכם הייתה 3.5 מיליון ₪, שנגזרה מהשמאות של השמאי ערן וולקן. על בסיס ה-3.5. מיליון ₪ הם הגיעו להבנה "שתהיה בינינו שותפות בתקבולים שהוא מקבל מהתחנה, לשארית תקופת החכירה של התחנה, כנגד ה-3.5 מיליון, כשהייתה לי אפשרות לרכוש, למעשה, להגדיל את חלקי בשותפות, עד לכדי שליש" (עמ' 96 לתמלול מיום 3.2.2019, שורות 22-30. ההדגשה שלי- מ' ר'). הוא הבהיר כי הסיבה להשלמה לחצי מיליון אינה ההסכם שבוטל "השלמתי את החצי מיליון משום שהבטחתי לממן לסייע לו ב-3.5 מיליון שקל, על מנת לנקותו כליל מכל החובות שלו ושיצא לדרך חדשה. ולכן זה לא היה מצב שבו אני מתחיל הליכי גבייה לגבות את ה-3 מיליון שקל... אני מילאתי את חלקי להשלים ל-3.5 מיליון שקל, ובתמורה הושג הסכם השותפות הזה שלמעשה מעניק לי יכולת ליהנות מהתקבולים של התחנה, עד סוף תקופת החכירה" (עמ' 97 לתמלול מיום 3.2.2019, שורות 1-10; ההדגשה שלי- מ' ר').