129. עו"ד שחם נשאל אם היה שותף של ממן בנכסים, בשותפות שהחלה מיום 1.11.2009, והבהיר שוב כי תחילה אכן התכוון להיות שותף במקרקעין. " זה הייתה הכוונה שלי. אילו פז הייתה מסכימה ושיכון ופיתוח היו מסכימים, אני רציתי שותפות במקרקעין. לא רציתי שותפות בתקבולים. אני הייתי, הייתה לי את היכולת, ביחד עם ממן, להביא את התחנה הזאת לא למצב שהיא נמצאת בו היום, אלא קצת יותר מזה, וזה היה הרציונל, וזה הרעיון. מרגע שבוטל הסכם המכר והסכם השותפות של 2009, נכרת ההסכם הזה, וההסכם הזה, מכיוון שהתשלום שולם כבר בנובמבר 2009, לא הייתה ברירה, אבל למעשה הוא מחיל את זה לנובמבר 2009, אבל לא מתוך זה שאני אומר 'הסכמי 2009 עדיין קיימים ונבלעים לתוך הסכם 2010'. הסכם 2010 יוצר שותפות חדשה, שותפות חדשה, אבל מכיוון שבשנה וחצי האלה כבר קיבלתי כספים, אז איך נבצע אותם? איך, יצאו עליהם חשבוניות, כבר קיבלתי כספים, איך נבצע את הכספים האלה? מה, עם מה אני אבוא לרשויות המס ואסביר להם על הכספים האלה ששולמו?" (עמ' 98 לתמלול מיום 3.2.2019, שורות 14-25. ההדגשה שלי- מ' ר').
130. סעיפים 11-13 להסכם 2010 עוסקים באיסור על העברת זכויות בנכס/זכות סירוב ראשונה "איסור על העברת זכויות בנכס/זכות סירוב ראשונה". וכך קובע סעיף 13 להסכם: "למען הסר ספק מוסכם בזה בין הצדדים כי בכל מקרה של מכירת זכויותיו של ממן לצד שלישי אחר כלשהו, בהסכמתה של ברעד ולאחר סירובה לממש את זכות הסירוב הראשונה דלעיל, תהא זכאית ברעד לחלקה היחסית (על פי חלקו בשותפות) מסכום תמורת המכירה וממן יהא זכאי לחלקו היחסי (על פי חלקו בשותפות) מכספי תמורת המכירה".
131. בתשובה לשאלה מדוע, בהנחה שמדובר בהלוואה, לא נעשה חשבון מדויק כבר אז, הרי היה ידוע כמה כסף ברעד נתנה לממן, ציין יוסי כי "באותה תקופה זה נשאר סטטי כזה, שמעבירים לו כספים, לא היה, עוד לא, זה עוד לא היה סגור כהלוואה, אבל דובר שנעשה את זה בהלוואה מסודרת, כי הוא נתן כסף, בסוף הוא יצא, אז הוא גם רצה שנבצע... בהתחלה הוא נתן את זה כשותף... בהסכם הראשון הוא נתן את הכספים כי הוא נכנס כשותף, בשנת 2009. ב-2010 עשינו את ה, שיהיה הסכם ב, של החזרת כספים. לא היה לזה לוח סילוקין כי לא ידענו כמה הוא רוצה חזרה". כשנשאל כיצד לא ידעו כמה עו"ד שחם רצה חזרה כשידעו כמה בדיוק הוא נתן, הסביר כי "הוא רצה יותר ממה שהוא נתן" (עמ' 23 לתמלול מיום 3.2.2019, שורות 32-40; עמ' 24 לתמלול, שורות 5-7). דברים אלו נאמרו כאמור גם על ידי עו"ד שחם שהעיד בעצמו כי כוונתו הייתה ל"כיסוי ההשקעה ובשלבים מאוחרים יותר הכנסה טובה". מכך עולה כי לא מדובר בהסכם הלוואה, אלא בהסכם שותפות בתקבולים השוטפים ובמקרה של מכירה, בתמורת המכירה.