באותה פרשה, נותרה עמדתו של כב' השופט ברק דעת מיעוט, כאשר שופטי הרוב (המשנה לנשיא כב' השופטת בן פורת וכב' השופט בייסקי) הסתייגו מקביעותיו, אותן ראו כמרחיקות לכת. עם זאת, אף השופטת בן פורת הכירה באפשרות כי בנסיבות המתאימות, ניתן יהיה, לראות את הצד שנהג בחוסר תום לב כלפי הצד האחר, ובכך מנע את השתכללות החוזה, כאילו חתם על החוזה. כלשונה:
"כלל הוא, שאם כוונת הצדדים היא, שההתקשרות תהיה בחוזה כתוב וחתום, אין המשא ומתן בעל פה מבשיל הסכם מחייב, אפילו הגיעו לכלל הסכמה בכל העניינים הנוגעים בדבר...
אמרתי 'כלל הוא', שכן קיימים גם חריגים, שבהם רואים את אחד הצדדים, מחמת התנהגותו של הצד האחר, כאילו נחתם חוזה מחייב...
מקובל עליי, כי מכוח ה'אשם בהתקשרות' יש שרואים פעולות, שאותו אשם מונע את ביצוען, כאילו בוצעו".
(וראו גם ע"א 829/80 שכון עובדים בע"מ נ' זפניק ואח', פ"ד לז(1), 579).
בפרשת קל בנין נדונו בהרחבה המשמעויות של הפרת החובה לנהוג בתום לב בניהול משא ומתן, וכוננה ההלכה, כי אף שהסעד העיקרי לו יהיה זכאי הנפגע מהפרת החובה עודנו פיצוי על הנזק שנגרם מעצם הכניסה למשא ומתן (דהיינו פיצויי הסתמכות), יהיו גם מקרים חריגים שבהם יהיה הנפגע זכאי גם לפיצויים בגין הנזק שנגרם לו בכך שההסכם שעמדו הצדדים לכרות לא הוגשם (דהיינו פיצויי קיום):
"במצב הדברים הרגיל התרופה בגין הפרת החובה לנהל משא ומתן לקראת כריתתו של חוזה בתום לב היא בפיצוי על הנזק שנגרם לנפגע מעצם הכניסה למשא ומתן ("פיצויים שליליים"; "פיצויי הסתמכות"). עם זאת ישנם מקרים חריגים שבהם זכאי הנפגע לפיצויים בגין הנזק שנגרם לו בכך שההסכם שעמדו לכרות לא נכרת ולא הוגשם ("פיצויים חיוביים"; "פיצויי קיום"). המאפיין מצבים מיוחדים אלה הוא שהמשא ומתן הבשיל, למעשה לכדי חוזה, ורק ההתנהגות חסרת תום הלב מנעה את שכלולו. על כן אין לומר כי סעיף 12(ב) לחוק מוגבל אך ל"פיצויים השליליים", כשם שאין לומר שכל הפיצויים הנפסקים על פיו הם אך "פיצויים חיוביים". הכל תלוי בנסיבותיו המיוחדות של המקרה תוך התחשבות במידת חוסר תום הלב, בציפיות של הצדדים, בשלב שבו מצוי המשא והמתן ובנתונים אחרים העשויים להיות רלוונטיים".
על יסוד הלכות אלו, פסקו בתי המשפט, בשורה של מקרים בהם הפר צד את החובה לנהל משא ומתן בחוסר תום לב, כי ניתן, במקרים המתאימים, אף להעניק לצד הנפגע תרופה של אכיפה (ככל שהשלב אליו הגיעו הצדדים במשא ומתן מאפשר זאת ועונה על דרישות המסויימות), ולחלופין לזכותו בפיצויי קיום, בשל כך שבשל הפרת חובת תום הלב כלפיו, נמנעה השתכללות החוזה.