8. התובע הגיש תמלולי שיחות שהקליט במהלך עבודתו אצל הנתבעים. מהראיות עולה שעוד מתחילת שנת 2010, התובע עשה שימוש קבוע במכשיר הקלטה והקליט את ההתרחשויות השונות במשרד בו עבד. לגרסתו, הדבר נעשה כ"תעודת ביטוח", לאור התנהלות הנתבעים ויחסם אליו לאחר שחלה, העובדה שלא עמדו בהתחייבויותיהם בכל הנוגע לשכרו וכן בשים לב לכך שהתנערו מתשלום שכרו בתקופת המחלה.
התובע העיד שהקליט את הנעשה במשרד ומידי יום ביומו האזין להקלטות, מחק את הקטעים שאינם נחוצים לטעמו והותיר את הקטעים הרלוונטיים בעיניו (עמוד 16 לפרוטוקול, שורות 22-29, עמוד 17 שורה 27 עד עמוד 18 שורה 8). התובע צירף עותק שמע של השיחות, אולם הבהיר שמכשיר ההקלטה (באמצעותו ביצע את ההקלטות) אינו בידיו וכי הוא תרם את המחשב האישי שלו, על גביו נשמרו הקבצים המקוריים, מספר חודשים לפני ישיבת ההוכחות.
הנתבעים טענו כי אין ליתן משקל של ממש לקבצי השמע ולתמלולים שצורפו לתצהיר התובע, וכי מכל מקום, תמלילים אלה תומכים בגרסתם.
על פני הדברים (נ/1), לא ניתן לקבוע אם מרבית הקטעים המוקלטים נערכו על ידי התובע, או שהתאריכים המאוחרים מעידים על זמן שמירת הקבצים ולא על עריכתם (כפי שהתובע טען בישיבת ההוכחות). בהעדר חוות דעת מומחה שבדק את הקבצים, העולה מנ/1 מעורר ספק לגבי שלמות הקבצים וכן בשאלה אם אכן נערכו על ידי התובע או מי מטעמו. בנוסף, התובע אישר שמחק קטעים רבים שלא נראו רלוונטיים בעיניו. נוכח כל זאת, אנו סבורים שיש ליתן משקל אפסי להקלטות אלה (ר' ע"פ 869/81 שניר נ' מדינת ישראל, פ"ד לח(4) 169, 194-195 (1984)). עם זאת, משהנתבעים אינם מכחישים את האמור בתמלולים וגם לגרסתם, תוכנם עולה בקנה אחד עם גרסתם, מצאנו להתייחס לתמלולים במסגרת הכרעתנו. נקדים את המאוחר ונציין, ביחס לתמלולים, שאף אנו מצאנו שתוכנם של התמלולים עולה בקנה אחד עם גרסת הנתבעים.
מכאן נעבור לדיון בסוגיות השנויות במחלוקות ואשר רלוונטיות לסעדים הנתבעים.
דיון והכרעה
9. ביום 23.11.08 הצדדים חתמו על חוזה עבודה שהסדיר את תנאי עבודתו של התובע, וזאת לאחר שהוחלפו בין הצדדים טיוטות חוזה ולאחר שהתובע העיר הערות שונות ביחס לתוכן החוזה. החוזה נערך ביום 6.11.08 (נתוני המסמך עולים מנספח 3 לתצהיר גלעד) והתובע עבר על הטיוטה ופירט השגותיו למסמך (טיוטה שהוחלפה צורפה כמוצגים מס' 1-2 למוצגי התובע).
--- סוף עמוד 9 ---
התובע העיר את ההערות הבאות: