בין השיקולים מתקיימת "מקבילית כוחות" ובית המשפט מאזן בין השיקולים השונים (ראו רע"א 3237/13 גילי ויואל עזריה בע"מ נ' החברה הכלכלית אשקלון בע"מ (12.5.2013); רע"א 191/14 GREEN PARK INTERNATIONAL INC נ' ALLEYNE PROPERTIES LIMITED (31.3.2014); רע"א 4086/18 הנ"ל).
27. כאשר עוסקים במתן סעדים זמניים בנוגע לניהולה של חברה, ישקול בית המשפט גם את אינטרס החברה, האינטרסים של בעלי המניות, של העובדים ושל הציבור הבא במגע עם החברה (השוו:רע"א 8235/08 אנג'ל נ' שלמה א. אנג'ל בע"מ פסקה 6 (16.4.2009); תנ"ג 595-07-17 ברמין נ' זילב פסקאות 65-64 (15.3.2018)). עוד ישקול בית המשפט מהו הנזק שצפוי כי ייגרם במתן צווים זמניים שיביאו לשינוי בניהול החברה, שהרי כל זעזוע בניהול החברה עלול לגרום לנזקים והפסדים. נזק זה יישקל אל מול הנזק או ההפסד שעלולים להיגרם למבקש אם יודר מתפקידיו בניהול החברה (השוו למשל לת"א 45220-01-19 סוירף נ' גל און (28.3.2019) וכן לתנ"ג 595-07-17 הנ"ל).
28. ולענייננו, המבקשים מצביעים על מספר ליקויים בזימון חברי הדירקטוריון לישיבות מיום 16.12.2019 ו- 18.12.2019 ועל פגמים בקבלת החלטות. טענות אלו של המבקשים מחייבות ביסוס עובדתי, ולא ניתן לקבוע כעת האם כל מי שרשום בין הנוכחים אכן נכח, אם לאו.
מכל מקום, וזה העיקר, המבקשים נכחו בתחילת הישיבה מיום 16.12.2019 ושמעו את הטענות שהועלו כלפי יוסף. החלטתם לעזוב את הישיבה לפני ההצבעה אינה פוסלת את ההחלטה שהתקבלה. גם הטענה לגבי נוסחים שונים של ההחלטה אינה מחייבת פסילת ההחלטה, שכן הובהר כי הוכנה טיוטה ועל כן יש שינוי בין הטיוטה לנוסח הסופי. גם עניין זה טעון בירור עובדתי.
29. גם הטענות בדבר העדר פירוט סדר היום אינן מצדיקות את ביטול ההחלטה, שהרי המבקשים נכחו ושמעו את הטענות כנגד יוסף ויכלו להגיב וליתן הסברים לנטען. גם לאחר קבלת ההחלטות לא נתנו המבקשים תשובות מניחות את הדעת לטענות שהועלו, ובמיוחד חשוב להבהיר כי לא הצליחו להשיב את אמון הדירקטוריון בניהול החברה על ידי יוסף.
30. הטענה העיקרית עליה מתבססת הבקשה היא זכויות הווטו שניתנו למבקשים בתקנון. אין חולק בדבר האמור בהוראות תקנון. עם זאת, ברור כי בעל מניות או דירקטור אשר לטובתו הוענקו זכויות יתר בתקנון או זכויות וטו על החלטות מסוימות, חייב להפעיל את זכויותיו אלו בהגינות ובנאמנות לטובת החברה. אם לא נאמר כך, המשמעות תהא מתן כוח בלתי מוגבל ובלתי מרוסן למיעוט שעלול לפגוע באינטרסים של הרוב ובאינטרסים של החברה. דומני כי כאשר מוענקת לדירקטור או לבעל המניות זכות וטו שמטרתה מניעת קבלת החלטות מסוימות, יחולו עליו אותן חובות תום לב והגינות המוטלות על בעל שליטה בחברה כלפי החברה וכלפי בעלי המניות האחרים (ראו והשוו ע"א 7735/14 ורדניקוב נ. אלוביץ' (28.12.2016); ע"א 817/79 קוסוי נ' בנק י.ל. פויכטונגר בע"מ, פ"ד לח(3) 253 (1984); ע"א 741/01 קוט נ' עיזבון ישעיהו איתן ז"ל, פ"ד נז(4) 171 (2003)). כך למשל סעיף 193 (3) לחוק החברות, התשנ"ט-1999, מטיל את חובת ההגינות כלפי החברה גם על "בעל מניה שלפי הוראות התקנון יש לו כוח למנות או למנוע מינוי של נושא משרה בחברה או כוח אחר כלפי החברה". סעיף 192 לחוק החברות מטיל את חובת תום הלב על כלל בעלי המניות. משמע, גם את זכות ה"וטו" שיש למבקשים, חובה עליהם להפעיל בהגינות לטובת החברה (ראו גם אירית חביב סגל דיני חברות כרך א 634 (2007). חובה זו צריכה להיות מוטלת גם על דירקטור בכל הנוגע לכוח שהוענק לו למנוע מינוי נושאי בחברה.