84. וכך, בכל הנוגע ל"חוזה עסקי" המתאפיין לעמדת כב' השופט גרוסקופף, בכך ששני הצדדים הינם צדדים עסקיים המיוצגים ונעזרים בייעוץ משפטי (בדומה לחוזה במקרה שלפנינו), יש ליתן משקל מכריע ללשון החוזה, זאת בשונה מ"חוזה פרטי" המתאפיין בשני צדדים שאינם בקיאים בעריכת חוזים, שבו יש ליתן משקיע מכריע לכוונת הצדדים.
85. מבלי להרחיב בניתוח העמדות השונות בענין "ביבי" אסתפק בקביעה לפיה לעמדתי, בשים לב למגוון הדעות השונות אשר הובעו בפסק הדין, אינני סבור כי בעניין ביבי נקבעה הלכה חדשה של בית המשפט העליון, שיש בה כדי לשנות במהותה את הלכת אפרופים כפי שפורשה בפסיקה המאוחרת לה.
עם זאת , יש מקום למתן משקל לעמדתם של השופטים שטיין וגרוסקופף ,אשר לפיה במקרים מסויימים , יש מקום לפרשנות דווקנית של הסכם על בסיס לשונו בלבד , וללא התבססות על נסיבות חיצוניות האמורות ללמד על כוונת הצדדים.
86. לאור האמור, פרשנות ההסכמות החוזיות שבין הצדדים תהיה מתוך נקודת המוצא הפרשנית, לפיה, יש ליתן משקל מהותי, אך לא מכריע, ללשון ההסכם, במקרה ובו הלשון ברורה, אך זאת מבלי לשלול על הסף את האפשרות לפיה נסיבות עריכת וחתימת ההסכם עצמו, ונסיבות חיצוניות להסכם (כגון יישום ההסכם על ידי הצדדים וכיוצא בזה), יהיה גם בהם כדי להשפיע על פרשנותו של ההסכם.
להשלמת התמונה אציין כי במקרה זה אינני נדרש לבחון את כוונתם האובייקטיבית של הצדדים , זאת מאחר ומכלול הראיות שהונחו בפני בית המשפט מאפשרת הכרעה בשאלת כוונתם הסובייקטיבית של הצדדים.
ההסכמות החוזיות בין הצדדים – הסכם 2004.
87. את עיקר טענותיה החוזיות מבססת רפת בערבה על סעיף 4 (א) להסכם 2004 – הקובע כי: "חומרים וציוד הדרושים לצורך ביצוע ההסכם ומתן השירותים יסופקו על ידי החברה ועל חשבונה והם יוחזרו לחברה בתום תקופת ההתקשרות. בין היתר, יסופקו על ידי החברה גדרות, מכלאות, אבוסים, גנרטור, וחומרי גידור, כיסוי ו/או הדברים האחרים הנחוצים להקמת הקרנטינה". (דגש שלי ש.מ.).
88. הקיבוץ לעומת זאת , בנוסף לטיעוניו בדבר הפרשנות שיש ליתן לסעיף 4(א) הנ"ל , מפנה לסעיף 2.3 להסכם 2004 – שעניינו מתן אפשרות לקיבוץ לסיים את ההתקשרות עם רפת בערבה גם בטרם הושלמה תקופת ההסכם ובמסגרתו נקבע כי: "מוסכם בזה כי במקרה של ביטול ההסכם עקב שינוי ייעוד הקרקע או במקרה שהקיבוץ פועל להוציא את החברה בניגוד לרצונה, מתחייב הקיבוץ להחזיר לחברה את הוצאותיה בגין ההשקעות שתוציא בפועל לצורך הקמת המבנים – כנגד קבלות, בניכוי פחת של 10% לשנה, והכל בכפוף לכך כי סכום ההחזר לא יעלה על סך של 300,000$". (דגש שלי ש.מ.).