טיעוני רפת בערבה ביחס להסכם 2004
89. לאור הוראות סעיף 4(א) בהסכם 2004, טוענת רפת בערבה כי לשון ההסכם ברורה וחד משמעית ואינה מותירה כל מקום לפרשנויות ובהתאם "כל ציוד הקרנטינה, על כלל רכיביה ומתקניה, שייך בתום תקופת ההתקשרות לרפת בערבה"(סעיף 21 לסיכומים), ורפת בערבה הפנתה לפסיקה של בית המשפט העליון בה נקבע כי כאשר לשון ההסכם ברורה וחד משמעית הבכורה בהליך הפרשני תינתן לה.
90. בנוסף טוענת רפת בערבה כי יש לדחות את ניסיונו של הקיבוץ לטעון כי הוראות סעיף 4 לפיהן החומרים והציוד הדרושים לביצוע יוחזרו לרפת בערבה בתום תקופת ההתקשרות, מתייחסים אך ורק לפריטים המצוינים בסיפא של הסעיף, דהיינו ל"גדרות, מכלאות, וכיוב'..." ולא למבנה הקרנטינה עצמה לרבות שבילי הבטון ומבני הבטון שנבנו.
91. לטענת רפת בערבה מהמילים "בין היתר" המופיעות בסיפא של הסעיף ניתן ללמוד בבירור כי הסיפא האמורה נועדה להוסיף על האמור לפניה, ולא למצות את האמור לפניה, ולפיכך יש לראות את הוראות הסעיף כחלות על כלל רכיבי הקרנטינה.
92. בנוסף הפנתה רפת בערבה למכלול העדויות שנשמעו ביחס לאומד דעת הצדדים עובר למועד חתימת הסכם 2004 ולטענתה יש לתת משקל לכך שהקיבוץ נמנע מהבאה לעדות של יוסי רקח שהיה יו"ר הקיבוץ בתקופה הרלבנטית ורובינשטיין ששימש כאמור כנציג הקיבוץ בכל הנוגע לקרנטינה, ובמקומם הובאו עדויות של יו"ר הקיבוץ משנת 2013 והמנהל העסקי של הקיבוץ המשמש בתפקידו מאז 2009, ועדויות שני עדים אלו הינן עדויות שמיעה מובהקות שאין בהם כדי לתרום דבר להבנת אומד דעת הצדדים במועד חתימת הסכם 2004.
93. בנוסף התייחסה רפת בערבה לעדותו של עו"ד באדר אשר ערך את הסכם 2004, ולטענתה עלה מעדותו כי את כל המידע בנוגע להסכם קיבל מיוסי רקח, יו"ר הקיבוץ אז, וכל עדותו כיום ביחס לכוונת הצדדים מבוססת על הערכתו או מסקנותיו מלשון ההסכם ואין מדובר בידיעה אישית.
94. עוד טענה רפת בערבה כי בניגוד לקיבוץ, רפת בערבה הביאה לעדות את נעים אשר היה מעורב אישית בכל הליכי המו"מ עם הקיבוץ ונטל חלק גם בהכנת והחתימה על הסכם 2004, וכן יובל שהיה אף הוא מעורב באופן אישי בשלבי גיבוש ההתקשרות בין הצדדים.
95. בנוסף טענה רפת בערבה כי לא ניתן להשליך מהוראת סעיף 2.3 להסכם 2004 על הוראת סעיף 4(א) להסכם 2004 וכי סעיף 2.3 שעניינו הפיצוי שישולם לרפת בערבה במקרה של הפסקת ההתקשרות ע"י הקיבוץ, עוסק בפיצוי לרפת בערבה בגין הוצאות לא מוחשיות, שלא ניתן לקבלן פיזית בחזרה כגון הוצאות תכנון, הנדסה וכו' שכונו על ידי הצדדים "הוצאות השקעה".