149. כפי שנקבע לא אחת: "ההתחקות אחר אומד דעתם של הצדדים נעשית תוך התחשבות במבנה החוזה, בתוכנו, בקשר שבין הוראותיו, ובעיקר בהיגיון העיסקה ותכליתה, מנקודת ראותם הסובייקטיבית של הצדדים".
..."חוזה מסחרי יש לפרש בדרך שתתאים לתכלית המסחרית של העיסקה. יש ליישם שכל ישר של אנשי עסק סבירים והוגנים, ובדרך זאת יש להפוך בחוה על מנת להתחקות אחר כוונת הצדדים . חוזה הינו מכשיר בידיהם של אנשי עסקים, ועל דרך זו יש לפרשו ולהפיח בו חיים".
(ע"א 3978/99 אוליצקי כריה (1990) בע"מ נ' מנורה איזו אהרון בע"מ. נה(2) 565 (2001).
150. דברים אלו נכונים ויפים למקרה שבפנינו , ולא ניתן לייחס לצדדים הסכמה נטולת הגיון עסקי לפיה ינתן לרפת בערבה "פיצוי כפול" באם תופסק ההתקשרות לפני תום 10 שנים , ואין לייחס להם הסכמה למתן פיצוי לרפת בערבה בתום תקופת ההתקשרות בדרך של מתן אפשרות ללקיחת הקרנטינה על ידם , זאת כאשר כבר קיימת בינהם הסכמה לפיה זכותה של רפת בערבה לפיצוי כלשהו מסתיימת בתום 10 שנים.
151. דברים אלו , היו ברורים גם לרפת הערבה ולפיכך נדחק נעים לפרשנות לפיה סעיף 2.3 מתייחס רק ל"החזר הוצאות לא מוחשיות", ואינו מתייחס למבנה הקרנטינה או מבני הבטון אלא שכאמור לעיל , אני דוחה פרשנות זו.
152. סיכומו של דבר אני קובע כי את סעיף 2.3 יש לפרש כמסדיר באופן ממצה את ענין הפיצוי המגיע לרפת הערבה בין היתר בגין מבנה הקרנטינה על כל רכיביו, והמסקנה המתחייבת ממנו היא שבתום תקופת ההתקשרות רפת הערבה אינה זכאית לפיצוי כספי נוסף כלשהו, ובהתאם טענת רפת הערבה לפיה למרות האמור היא זכאית לפרק את מבנה הקרנטינה או לקבל פיצוי בגינו על פי סעיף 4(א) להסכם מנוגדת להוראת סעיף 2.3 הנ"ל.
153. כפי שנקבע לא אחת בפסיקה: "לטעמי בבחירה בין פרשנות המרוקנת מתוכן חלק ממסמכי ההסכם לבין פרשנות הרואה את ההסכם על מסמכיו באופן הרמוני – יש לבחור בפרשנות השניה".
(ע"א 616/04 עמותת מורים בונים בלוד – עמב"ל עמותה רשומה נ' דן בר (1983) חברה לעבודות בניה בע"מ, (13.12.2006, פסקה 12) וכן ע"א 134/84 פוליגון מצבעת טקסטיל בע"מ נ' פרידמן פ"ד לט (2) 365, 368, וכן ראה ת"א (מרכז) 1124/18 אביב אוחנה לובצקי נ' מכללת א.ר. פסגות בע"מ (25.12.17, פסקה 21), ה"פ 14901-10-16 תמיר קליסקי ואח' נ' זאב נחמה ואח' (16.4.19, פסקה 7).
154. לאור הפסיקה לעיל , יש להעדיף את הפרשנות המקיימת את הוראות סעיף 4(א) ללא סתירה עם הוראות סעיף 2.3 , וזו הפרשנות שהוצעה על ידי ושלפיה סעיף 4(א) על פי לשונו ומהותו מתייחס אך ורק לציוד וחומרים אותם יכולה רפת הערבה ליטול, ואין הוא מתייחס למחוברים שפירוקם כרוך כאמור בהריסתם או בפירוקם המורכב,והוא מתיישב היטב עם הוראות סעיף 2.3 שממצה את שאלת הפיצוי או שיפוי המגיע לרפת בערבה בגין בניית מבנה הקרנטינה ומבני הבטון, וגם מטעם זה דין טענותיה של רפת בערבה ביחס לסעיף 4(א) להסכם 2204,להידחות.
סעיף 3 להסכם 2007
155. בנוסף לאמור לעיל, אני סבור כי יש לדחות את פרשנות רפת בערבה להוראות סעיף 4(א) בהסכם 2004 , נוכח הוראות הסכם 2007, אשר נחתם כאמור במסגרת ההליכים המשפטיים שהתנהלו בין הצדדים בבית המשפט המחוזי בבאר שבע (ת"א 1248/07).(נספח 3 לתצהיר עו"ד באדר)