161. שנית, גם אם ניתן לומר כי קיים ספק לשוני בשאלת הגדרת הקרנטינה בסעיף 3, ניתן ללמוד באופן ברור על אומד דעת הצדדים מהמו"מ אשר קדם לחתימתו של הסכם 2007, ובמיוחד מסעיפים והוראות שביקש נעים להכניס להסכם 2007, ואשר לא נכללו בסיכומו של דבר בהסכם 2007 שנחתם ע"י הצדדים.
162. כך במסגרת חקירתו הנגדית של נעים הוצג בפניו מכתב מיום 19.11.07, של באי כוחו אשר ייצגו אותו במו"מ לקראת חתימת הסכם 2007 (מוצג נ/7) אליו צורפת טיוטת הסכם 2007 במסגרתה הוכנסו ע"י ב"כ רפת בערבה הערות ושינויים שאותם הם ביקשו להכניס להסכם, ויודגש כי נעים אישר בחקירתו ביחס לניסוח הסכם 2007 כי "פה הייתי מעורב, חד משמעית" וכי "אני נתתי דעתי על הנוסח שעבר אלי, כן" (עמ' 41 לפרוט' מיום 23.10.17 ש' 5-12).
163. מטיוטת ההסכם עלה כי על פי בקשת רפת בערבה נוסח סעיף 3 היה אמור להיות כדלקמן:
"רפת בערבה מצהירה כי לא רכשה ו/או קיבלה ו/או חכרה ו/או שכרה כל זכויות במקרקעין עליהם בנויה הקרנטינה על פי ההסכם (להלן- "הקרנטינה") וכי קיבוץ אילות הינו הבעלים ו/או החוכר היחידי של הזכויות במקרקעי הקרנטינה. למען הסר ספק, הציוד, המלאי, והמחוברים הניתנים להפרדה שהונחו על ידי רפת בערבה לצרכיה במקרקעין הקרנטינה הינם רכושה של רפת בערבה" (דגש של ש.מ.).
164. מנוסח זה עולה בבירור כי רפת בערבה ביקשה לערוך הפרדה והבחנה בין המקרקעין עליהם בנויה הקרנטינה, ובין הקרנטינה עצמה, וביקשה להדגיש כי לקיבוץ זכויות בעלות במקרקעין בלבד, כפי שהיא טוענת כיום, אך בפועל נוסח סעיף זה לא אושר ע"י הקיבוץ ורפת בערבה חתמה על נוסח שלפיו אין לה זכויות לא רק במקרקעין אלא גם בקרנטינה עצמה.
יותר מכך, ובעיני זו הנקודה המשמעותית ביותר, העובדה שכל שביקשה רפת בערבה במסגרת המו"מ הוא להכניס הוראה שתקבע כי "המלאי והמחוברים הניתנים להפרדה" היום רכושה של רפת בערבה, מלמד באופן הברור ביותר כי רפת בערבה עצמה לא סברה מעולם כי גם מחוברים למקרקעין עליהם בנויה הקרנטינה, הינם רכושה, ועובדה זו עומדת בניגוד גמור לטענותיה כיום בדבר בעלותה בכל הקרנטינה על כל חלקיה.
165. בכל מקרה יש לזכור כי אפילו דרישה זו של רפת בערבה שהיא פחותה ביחס לטענותיה כיום, לא אושרה , והסכם 2007 אינו כולל כל הבחנה בין מחוברים לשאינם מחוברים ובהתאם הקרנטינה כולה ללא הבחנה, הינה רכוש של קיבוץ אילות, שהוא הבעלים היחידי שלה כאמור בסעיף 3.