166. ויודגש כי מדובר בהסכם מסחרי עסקי שנחתם בין שני הצדדים שהיו מיוצגים, במסגרת הליך משפטי שבו רפת בערבה היא התובעת, וכפי שפורט לעיל לכל הפחות על פי גישתם של השופטים שטיין וגרוסקופף בעניין "ביבי", קיים בסיס לקביעה שלפיה לשונו של ההסכם במקרה זה הינה כה ברורה, עד שאין כל צורך בפרשנות ובכל מקרה וכפי שפורט לעיל, מהנסיבות שהוכחו ביחס למו"מ שהוביל לחתימת ההסכם רק ניתן למצוא חיזוק נוסף לפרשנותו הברורה של הסעיף .
167. להשלמת התמונה, יצוין כי אין בעובדה שבסעיף 2 להסכם צוין כי:" הצדדים נותנים תוקף מחודש להסכם 2004" כדי ללמד כפי שטוענת רפת בערבה, על כך שלא חל שום שינוי בקביעתו של סעיף 4(א) להסכם 2004 בדבר בעלותה של רפת בערבה בקרנטינה.
גם על פי הסכם 2007 עצמו, תוקפו של הסכם 2004 על כלל הוראותיו הינו "למעט כמפורט בהסכם זה להלן", ולעמדתי סעיף 3 נועד לשנות או לכל הפחות להבהיר את האמור בסעיף 4 להסכם 2004 בכל הנוגע לסוגיית העלות בקרנטינה.
168. בהקשר זה יודגש כי כפי שעלה מראיות שהוצגו בפני, המחלוקת בין הצדדים בשאלת הבעלות במבנה הקרנטינה התעוררה, זמן רב לפני מועד חתימת הסכם 2007 , וכך הוצג מכתב (נספח 11 לתצהיר עו"ד באדר), של עו"ד באדר לנעים מיום 20.9.06 אשר נשלח בקשר לבקשתו של נעים להפריד את חיובי הארנונה החלים על מבנה הקרנטינה מיתר נכסי הקיבוץ , באופן שרפת בערבה תקבל במישרין את החיוב.
עו"ד באדר בשם הקיבוץ התנגד לכך בתוקף תוך שהוא מדגיש :"אין לשולחי כל כוונה "...להפריד חשבון הקרנטינה מחשבון הקיבוץ במועצה ", כפי שאתה מבקש /דורש . חשבון הקיבוץ במועצה חד הוא! ואם נדמה לך כי תוכל לרכוש בדרך לא דרך זכויות בקרנטינה – טעות בידך!" (דגש שלי ש.מ.).
מכאן ראיה ברורה לכך שסעיף 3 להסכם 2007 אינו סעיף ניטרלי אלא סעיף ברור שנועד לסיים את המחלוקת בשאלת הבעלות בקרנטינה כפי שכבר הייתה קיימת בין הצדדים , ואין לי אלא לפרש את חתימת רפת בערבה , על נוסח הסעיף כפי שנקבע בסיכומו של דבר אלא כוויתור על נסיונותיה לטעון לבעלות בקרנטינה.
169. להשלמת התמונה אציין כי ניסיונותיו של נעים ליתן הסברים לנוסח הסעיף שהתבקש על ידי רפת בערבה במסגרת המו"מ, ולנוסח הסעיף בהסכם 2007 שנחתם בסיכומו של דבר ע"י רפת בערבה היו לעמדתי, מאולצים ובלתי משכנעים, וכך נרשמו הדברים בפרוטוקול:
"כב' השופט:למה הכנסתם את הסעיף הזה?
ת. בגלל שעו"ד מוסא באדר רצה להכניס את המילה - קרנטינה. כדי שיכסה על עצמו מול המינהל. אני אמרתי קרנטינה, אז בוא נפריד את מה ש....
כב' השופט: אבל אתה מיוצג על ידי משרד גורניצקי, לא על ידי ילדים. המשמעות המשפטית הפשוטה של זה אומרת שהתזה שאתם באים היום, שמותר לכם לפרק את כל קרנטינה, לכאורה מנוגדת לסעיף הזה.
ת. אני מסביר לאדוני - מאחר ועו"ד משה באדר רצה, מול משרד גורניצקי, לכתוב שהקרנטינה, הגדרה ערטילאית, קרנטינה היא בבעלות הקיבוץ ואין לי בעיה, רצה להגיד שקרנטינה היא למעשה רק המקרקעין, אני אמרתי לו - טוב, אני רוצה להכניס את המשפט הזה. כי הקרנטינה לא שלו. להפך, זה מדגיש את התזה שלי. להם יש מקרקעין. אז, על פי אותו משרד גורניצקי ועל פי הסיכום שהיה אז, אמרו - אין בעיה, אין לך מה לדאוג, כי זה נמצא בסעיף הקודם. שים לב, ברשות בית המשפט - מה כתוב כאן? "לפי הסכם, להלן - הקרנטינה".בגלל שרצו לכתוב המילה 'קרנטינה' אמרתי, רק שניה, הפרדה. אמרו - לא, אין לך מה לדאוג, אתה מסודר. למה אתה מסודר? כי יש את סעיף 2. ומה יש בסעיף 2? אימות צורת ההסכם. זה הגיוני. להפך, זה מחזק את התזה שלי". (עמ' 45 לפרוט' מיום 23.10.17 ש' 15 ואילך)
....
"כב' השופט: עו"ד מוסא, אני מאוד מבקש ממך, אתה יודע, לפעמים יש גבול מסוים שאתה הולך אליו, זה ביידיש אומר - אובר - חוכם. כשאתה בא לצד מסוים ואומר - תקשיב, כל מה שניתן להפרדה זה שלי. מזה ברור, אפשר להגיד הכל, אבל ברור שמה שלא ניתן להפרדה זה לא שלך. אם אתה, זה מה שאתה מבקש,
ת. לא נכון כבודו.
כב' השופט: תשכנע אותי אחרת.
ת. אני מסביר לאדוני - הסיבה שאני רשמתי - ניתן להפרדה או לא ניתן להפרדה, לא זוכר מה היה, לא זוכר מדוע היה, אבל היה ברור לי שאני רוצה לקחת את הכל. יכול להיות שאני שמעתי את המילה 'הפרדה', 'לא הפרדה', אין לי מושג מאיפה הבאתי את המשפט, אבל כבודו, הסיבה שבה רשמתי את הדברים האלה, משום שנרשמה המילה 'קרנטינה'. וקרנטינה, הכל נמצא בתוך הקרנטינה. זה כולל שלי וכולל שלהם. ולכן, כיוון שאם לא היו הוראות ההסכם, ואדוני, למה אדוני מתעלם מהוראות ההסכם? למה אדוני מתעלם מסעיף 2?
(עמ' 48-49 לפרוט' מיום 23.10.17 ש' 24 ואילך).