177. יוקדם ויודגש כי עתירת מיטראל ורפת הערבה התקבלה כעיקרון, ונקבע הסדר מעבר לתקופה מסוימת שעד לסיומה היה על משרד החקלאות והשירותים הווטרינרים להכין הסדר חקיקתי כולל בנושא, ובג"צ לא הכריע בשאלה האם נדרשת חקיקה ראשית או שניתן להסתפק בחקיקת משנה.
178. החשוב לענייננו הוא המצגים שהוצגו על ידי רפת הערבה כאחת העותרות בפני בג"צ בכל הנוגע למערכת היחסים העסקית שלה עם הקיבוץ בכלל, וביחס לשאלת הבעלות בקרנטינה בפרט, ובעניין זה יודגש כי אני מקבל את טענת הקיבוץ לפיה המצגים והטענות שהועלו על ידי רפת הערבה במסגרת בג"צ מיטראל, עומדות בסתירה חזיתית לטענות שהועלו על ידי רפת הערבה בתיק זה, ויותר מכך ניסיונותיו של נעים להתכחש בתצהיריו ובחקירתו הנגדית למצגים שהוצגו במסגרת העתירה, פגעו באופן מהותי במהימנותו.
179. אקדים ואדגיש כי במסגרת תצהיריו וחקירתו הנגדית ניסה נעים להציג את עצמו ואף את רפת הערבה כמי שאינם קשורים לעתירה וכמי שהעתירה לא הוגשה על דעתם, וכמי שלא היו אמורים להיפגע מהנוהל נשוא העתירה, אלא שטיעונים אלו הופרכו מהעובדות שהוצגו בעתירה עצמה ומראיות נוספות שהוצגו בפני בית המשפט.
180. כך טען נעים בחקירתו כי" "דעתי לא היתה נוחה מבג"צ זה, לא אהבתי את הבג"צ הזה ולא הייתי שותף לו..." (עמ' 17 לפרו' מיום23.10.17 ש' 3-4), וכשהוצגה בפניו בקשה לצו ביניים שהוגשה גם בשם רפת הערבה ביום 10.12.13 הוא טען כי" ... אני אומר לך – אני, נעים מוסא, מנהל "רפת בערבה" לא הייתי צד לבקשה זאת, לא מכיר את הבקשה הזאת לא הצהרתי בבקשה הזאת ואין לי יד ורגל בה, העובדה ש"רפת הערבה" רשומה כחלק ממנה, זה סיפור אחר. אני לא הייתי" (עמ' 18 לפר' מיום 23.10.17 ש' 17-20).
181. לא ניתן לקבל כיום את כל טענות נעים המבקש להתכחש למצגים ולטענות שהועלו על ידי רפת הערבה במסגרת "בג"צ מיטראל".
ראשית, יש לזכור כי התביעה שלפני הינה תביעת "רפת הערבה" ולא תביעתו האישית של נעים ובהתאם די בעובדה שרפת הערבה עצמה הייתה עותרת בהליך והוצגו על ידה מצגים המתייחסים אליה, כדי לייחס את המשמעות הנדרשת למצגים וטענות אלו בהליך הנוכחי, וידיעתו האישית של נעים ביחס להליכי הבג"צ איננה מעלה ואיננה מורידה. בעניין זה יודגש כי נעים הודה כי חתם על יפוי כח לצורך ייצוגה של רפת הערבה בעתירה (שם ,ש' 27).
שנית,גם לגופו של ענין אני מתקשה מאד לקבל את גרסתו של נעים שלפיה למרות ששימש כמנהלה היחיד של רפת בערבה,הוא לא היה מעורב בהליכי העתירה. בעניין זה יודגש כי נעים ניסה להתבסס על כך שהמצהיר אשר הגיש תצהיר תמיכה בעתירה הינו איל ארליך הבעלים של מיטראל, אלא שהתברר כי אותו ארליך איננו אדם זר, אלא הוא שימש כמנהלה הראשון של רפת הערבה.