כמו כן בניסיונה להבהיר מדוע הקיבוץ לא הצטרף כעותר לעתירה ציינה רפת הערבה:
"... ברור שבאופן הגיוני ניתן להניח כי הנפגע הישיר מהנוהל החדש הוא הבעלים של תחנת ההסגר, קרי קיבוץ אילות. למתבונן מבחוץ לא ברור במבט ראשון מהי בכלל זכות העמידה של העותרת 2, ועל סמך מה היא טוענת לפגיעה בה. אולם נוכח ההסכם שנחתם בין הקיבוץ לעותרת 2, והכספים הרבים שהושקעו עקב כך על ידה. ברור מדוע היא בעצם הנפגעת האמיתית מהנוהל החדש. עותרת 2 השקיעה ממיטב כספה כדי שהקיבוץ יקיים את מקום ההסגר ויספק לה שירותי קרנטינה על בסיס בלעדיות, בעת שההסכם נחתם, ב- 2004, לא הייתה כל מגבלה חוקית או אחרת על מתן הבלעדיות כאמור, והנוהל החדש לא נראה באופק במילים אחרות: אם היה ידוע לעותרת 2 שלא תהיה לה בלעדיות בקבלת שירותי הקרנטינה היא לא הייתה משקיעה את הכספים הדרושים... נוכח סירובו של קיבוץ אילות להצטרף כעותר בעתירה. מוצאת עצמה העותרת 2 לבדה, בניסיונה להגן על ההשקעה העצומה שהשקיע בהקמת הקרנטינה". (סעיף 28 לעתירה).
185. מהאמור לעיל עולה הודאה ברורה של רפת הערבה בבעלותו המלאה של הקיבוץ גם בקרנטינה, ויותר מכך ובניגוד לניסיון רפת הערבה לטעון כאילו קביעה לפיה מבנה הקרנטינה לרבות משטחי הבטון יישאר בבעלות בקיבוץ הינה קביעה המנוגדת לשכל הישר,שהרי לא יתכן שרפת בערבה תשקיע מליוני שקלים במבנה שישאר בבעלות הקיבוץ, הרי שבפועל במסגרת העתירה הציגה רפת הערבה הגיון עסקי ברור שלפיו כנגד השקעתה בהקמת הקרנטינה קיבלה רפת הערבה תמורה כפולה, האחת בלעדיות וזמינות מלאה בקבלת שירותי הקרנטינה, והשנייה תשלום מופחת עבור השירותים המסופקים לה.
186. ויודגש כי לתמורה זו משמעות כספית מרחיקת לכת, וכך ורק לשם הדוגמא בבקשה שהוגשה בשנת 2013 למתן צו ביניים, פירטו מיטראל ורפת הערבה את הנזקים הנגרמים ל- LSS בשל העובדה שלא ניתנה בלעדיות לרפת הערבה בשימוש בקרנטינה, וכתוצאה מכך משלוח שהוכן על ידי LSS ליבוא לישראל עומד להתעכב, והעותרות העריכו את הנזקים העתידיים להיגרם ל- LSS בשל עיכוב של משלוח אחד בסכום כולל של לא פחות מ- 10,012,500 ₪!!! (סעיף 42 לבקשה – נ/5).
כמו כן נטען בקשה כי: "כמו כן, ייגרם נזק כספי עצום לבעלים של העותרת 2 משקיעים זרים, אשר החליטו לממן עבור המשיבה מקום הסגר, על מנת לקבל שירותי קרנטינה על בסיס של זמינות מלאה".
בהקשר זה יודגש גם כי הקיבוץ הגיש במסגרת ראיותיו חוות דעת של הכלכלן שאול צבן , שרפת בערבה וויתרה על חקירתו ולא הגישה חוות דעת נגדית ועל פיה קבוצת LSS הרוויחה מהפעלת הקרנטינה בתקופת הסכם 2004 סכום של כ-17 מליון ₪ גם לאחר ניכוי כל עלויות ההשקעה של רפת בערבה בהקמת הקרנטינה.