וכמו כן ניסה נעים להתכחש לטענה שהועלתה בבג"צ ולפיה יישום הנוהל יגרום נזק לרפת הערבה, ונטען על ידו "... לרפת הערבה" .. נזק לא היה נגרם" (עמ' 21 לפרו' מיום 23.10.17 ש' 20).
191. אני דוחה את כל ניסיונותיו של נעים להתכחש לאמור בבג"ץ מיטראל, או ניסיונותיו להעלות כיום טענות עובדתיות העומדות בניגוד לנטען בו ,ועדיף בעיני האמור בעתירה על עדותו של נעים בשים לב למכלול הראיות שהובאו, ובכלל זה עניין הבלעדיות העולה מנוסח סעיף 2(ד) להסכם 2004 ואשר הוכחש כאמור על ידי נעים, וכן ענין הנזקים לרפת בערבה כתוצאה מהנוהל שהוכחש אף הוא על ידי נעים, אלא שהכחשה זו הופרכה על ידי הודאתו בדבר זהות האינטרסים של LSS ורפת בערבה , והפגיעה הקשה הטמונה בבלעדיות ובזמינות של שירותי הקרנטינה ל-LSS על ידי הנוהל והנזק הנגרם עקב כך גם לרפת בערבה במיוחד בנסיבות בהן הקרנטינה הוקמה במימון מלא של "רפת הערבה" לצורך מתן השרותים דווקא ל-LSS ועל פי הנוהל, הקיבוץ היה מחויב לאפשר שימוש במתקני הקרנטינה גם ליבואנים אחרים המתחרים ב- LSS , בפועל על חשבון רפת הערבה.
192. בנסיבות אלו יש להחיל את כלל "ההשתק השיפוטי" לגבי נקבע בפסיקה כי: "כלל השתק השיפוט (JudiciaI Esttoppel) יונק את חיותו מעקרון תום הלב והוא קובע כי כאשר צד להליך המעלה טענה משפטית או עובדתית בהליך אחד הנו מושתק מלהתכחש לטענה זו ולטעון היפוכם של דברים בהליך אחר, אפילו נגד יריב אחר..." (ע"א 4170/14 אילן כהן נ' יהודה (אריק) כהן (14.1.16 פסקה 8).
בהתאם יש לדחות את ניסיונות "רפת הערבה" להתכחש כיום לאמור בבג"צ מיטראל ויש לראות בטיעונים שהועלו שם, ובכלל זה הטיעון בדבר בעלות הקיבוץ בקרנטינה, וכן הטיעון לפיו ההשקעה שהושקעה על ידי "רפת הערבה" הייתה בתמורה לקבלת זמינות ובלעדיות בקרנטינה, ותשלום מופחת עבור שירותים כטענות המחייבות גם כיום את רפת הערבה ויש בהן כדי להצטרף למכלול הטיעונים המביאים לדחיית טענתה מהותית של "רפת הערבה" בדבר בעלותה בקרנטינה.
ראיות נוספות המלמדות על אומד דעת הצדדים
193. בנוסף לכל האמור לעיל, מצאתי ממש גם בטענת הקיבוץ, לפיה אופן ניכוי הפחת על ידי רפת בערבה בדוחותיה הכספיים (10% פחת בכל שנה), תואם את הוראות סעיף 3 לכללי מס הכנסה (ניכוי דמי חכירה) החלות במקרה של השקעה במחוברים "שיישארו בבעלות המחכיר בתום תקופת החכירה", ובשימוש שעשתה רפת בערבה בכללי מס הכנסה יש כדי לראות כהודאה נוספת של רפת בערבה בבעלותו של הקיבוץ במבנה הקרנטינה אשר בהתאם לכללים הנ"ל ישאר בבעלות הקיבוץ.