242. באשר לדרישת הקיבוץ לתשלום עבור שירותי ניקיון, דרישה זו מעוגנת היטב בהוראות הסכם משלוח יוני 2005, שם נקבע בסעיף 9 כי "עם סיום תקופת ההסגר המשתכן מתחייב לדאוג לניקיון חצרות האכלוס ומרכז הטיפולים ולהחזירם במצב נקי ומחוטא כפי שקיבל אותם ביום כניסת בעלי החיים".
243. רפת בערבה אינה חולקת על התחייבותה זו, אך טוענת כאמור, כי הקיבוץ "הזדרז" לבצע את פעולת הניקיון ובכל מקרה הסכומים הנדרשים על ידו מופרזים.
244. דרישת התשלום של הקיבוץ מבוססת על תחשיב המופיע במכתב (נספח 15 לתצהיר זוארץ), ואולם לא צורפה ע"י הקיבוץ קבלה כלשהי המעידה על ביצוע בפועל של התשלום עבור פינוי הפסולת. מאידך, רפת בערבה לא הציגה תחשיב נגדי כלשהו, וניסיונה לטעון בסיכומים כי זוארץ בעדותו אישר כי מדובר בסכום של 5,000 ₪ בלבד, דינו להידחות וזוארץ הצהיר בעדותו כי: "כן. בדרך כלל אנחנו גובים 5,000 ₪ לחצר. כשכל החצרות מאוכלסות אנחנו גובים 30,000 אלף שקל...." (עמ' 196 לפרוטוקול מיום 27.12.17, שורות 10-12). בנסיבות אלו אני מקבל את תחשיב הקיבוץ ומחייב את רפת בערבה לשלם את התשלום הנדרש בסך 29,900 ₪.
245. לאור כל האמור , אני מחייב את רפת בערבה לשלם לקיבוץ סך של 39,380 ₪ בתוספת מע"מ בגין משלוח יוני 2015, ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת כתב התביעה המתוקן-19.10.15.
תביעת רפת בערבה בגין 138 טלאים חסרים במשלוח יוני 2015 (פרק י"ח לסיכומי רפת בערבה)
246. לטענת רפת בערבה, מספר הטלאים ששוחררו מהקרנטינה היה נמוך ב- 138 מהמספר שנכנסו ובהתאם נטען כי הקיבוץ נושא באחריות לטלאים החסרים, ורפת בערבה דרשו פיצוי בגינם בסך 211,692 ₪ בתוספת מע"מ.
247. טענה זו נתמכת בעיקר בתצהירו של שאדי דבאח מטעם רפת בערבה (להלן: "שאדי"), אשר צירף לתצהירו, בין היתר, דו"ח של השירותים הווטרינריים (נספח ג(1) לתצהירו) מיום 5/7/15, המאשר כי נשלחו לקרנטינה 18,950 טלאים.
כמו כן, צורף דו"ח הוצאת טלאים מהקרנטינה המאשר הוצאת 13,781 טלאים (נספח ה' לתצהיר שאדי), אך לטענת שאדי יצאו גם 5,000 טלאים נוספים לרפי שוחט וגאנם אמון, וכן מתו בקרנטינה במהלך ההסגר 31 טלאים ועל פי החישוב שנערך, חסרים לפיכך 138 טלאים (סעיף 8.11 לתצהיר שאדי).
248. כמו כן, צורפו שתי תעודות מעבר שלטענת שאדי אינן נכונות והחתימות על -ידי דבאח, ועל פי הטענה תעודות אלו מעידות על אי-דיוק בתעודות הממולאות.