14. האם עלה בידי המערערים לסתור את טענת הקיפוח אותה ביסס דדון ברמה הלכאורית?
אינני סבורה כך.
כפי שקבע בית המשפט המחוזי, בצדק, החוב של החברה לבנק הפועלים אינו יכול להצדיק את סירובם של המערערים להורות על חלוקת דיבידנד בשים לב לכך שעד כה לא פעלו המערערים לכיסוי החוב האמור לבנק ובחרו להגדיל את יתרת הרווחים הבלתי מחולקים של החברה, לרכוש נכסי מקרקעין במיליוני שקלים, ולהגדיל את שיעור משכורותיהם. טענתם הנוספת של המערערים כי מדיניות אי-חלוקת הדיבידנדים של החברה מוצדקת נוכח הצורך לשמור יתרת מזומנים כ"כרית ביטחון" ליום סגריר, אף היא אין בה כדי להועיל להם. אכן, באופן עקרוני, שמירת מזומנים כ"כרית ביטחון" היא שיקול לגיטימי בעיצוב מדיניות חלוקת הדיבידנדים של החברה. ואולם במקרה דנן מדובר בטענה שנטענה בעלמא ובלא שנתמכה בחוות דעת מנומקת או בראיה מקצועית אחרת המבוססת על הנתונים הפרטניים של החברה תוך התייחסות להתחייבויותיה מחד גיסא ולמצבת נכסיה והונה מאידך גיסא.
--- סוף עמוד 17 ---
כמו כן יש לדחות את טענת המערערים לפיה שגה בית המשפט המחוזי משהביא בחשבון את שכרם ואת העובדה שדדון לא הועסק בחברה ולא קיבל ממנה שכר, כנתונים המחזקים את טענת הקיפוח בעוד אשר במקום אחר בפסק הדין נדחו טענותיו של דדון לעניין שכרם של המערערים ואי העסקתו בחברה. בית המשפט הבחין מפורשות בין נתונים אלו כשהם לעצמם ובין משקלם לעניין הקיפוח בהצטברם לנתונים הנוספים שהוכחו במקרה דנן, בציינו כי: "הגם שאין לומר ששכרם של הנתבעים מהווה עושק כלפי התובע, הרי הוא בר השפעה כשהוא חובר לנתון אי חלוקת הדיבידנדים [...]". קביעה זו בדין יסודה והיא עולה בקנה אחד עם ההלכה הפסוקה לפיה גם כאשר אין בפעולה או החלטה מסוימת כשלעצמה כדי לבסס טענת קיפוח, הרי שהמסקנה בדבר קיומו של קיפוח עשויה לקום כאשר פעולה או החלטה כאמור מצטרפת לנסיבות נוספות המעוררות קושי בהקשר זה (השוו: עניין גדיש, שם; ציפורה כהן, בעמ' 119). בנסיבות המקרה דנן, משכורותיהם הנאות של המערערים לצד העובדה כי דדון אינו מועסק בחברה ואינו מקבל ממנה שכר, אף אם אין בהן פגם כשהן לעצמן, יש בהן כדי להשליך במישרין על הלגיטימיות של סירוב המערערים לחלק דיבידנד לאורך השנים, וממילא על שאלת קיפוחו של דדון כתוצאה מכך. זאת בייחוד בהינתן העובדה, שעליה עמדנו בהרחבה לעיל, לפיה בנסיבות אלה ומשעסקינן בחברה פרטית, חלוקת הדיבידנד היא אולי הדרך היחידה שבאמצעותה יכול דדון - שהינו למעשה בעל שיעור האחזקות הגבוה ביותר במניות חברה (40%) - להפיק רווח כלשהו מהשקעתו.