16. בהינתן מכלול הנתונים שהוכחו כמפורט לעיל ובייחוד בהצטברם, ומשאין בפי המערערים כל הסבר או טיעון היכולים ללמד על שיקול עסקי לגיטימי המצדיק את האופן שבו התנהלו כאמור, צדק בית המשפט המחוזי בקבעו כי ענייניה של החברה נוהלו על ידי יצחק ומשה באופן שקיפח את דדון.
משהגעתי למסקנה כי אין להתערב במסקנתו של בית המשפט המחוזי כי דדון קופח, יש להוסיף ולבחון את הטענות שהעלו המערערים כנגד הסעד להסרת הקיפוח שפסק בית המשפט המחוזי לדדון.
שאלת הסעד
--- סוף עמוד 19 ---
17. מן המבחנים שהותוו בפסיקה לאורך השנים עולה המסקנה כי בפנינו חברה שהיא "מעין שותפות" (ראו: עניין אדלר, פסקה 77). זאת בשים לב למספרם המצומצם של בעלי המניות בחברה (שלושה בלבד); שיעור אחזקותיהם של דדון יצחק ומשה (30%, 30%, 40%); אופייה המשפחתי של החברה; ערבותם האישית של בעלי המניות לחובות החברה; וההגבלה בתקנון על עבירות מניותיה תוך מתן זכות סירוב ראשונה לבעלי המניות האחרים בחברה (סעיף 9(ב) לתקנון). בחברות מסוג זה יש משנה חשיבות לאמון השורר בין בעלי המניות וכבר נפסק כי "כפי שבשותפות איננו מעוניינים לכפות על מי מהשותפים את המשך היחסים לאחר שאבד האמון ביניהם, כך גם, אף אם במידה פחותה, כאשר מדובר במעין-שותפות" (עניין אדלר, בפסקה 76). דברים אלה נכונים ביתר שאת כאשר מתברר כי ענייני החברה מתנהלים, כבענייננו, על ידי שניים מתוך שלושת בעלי המניות בחברה, הפועלים בתיאום מוחלט ביניהם תוך יצירת "בלוק שליטה" וקיפוח מתמשך של בעל המניות השלישי. מצב דברים כזה מוביל מטבע הדברים לאובדן אמון מוחלט בין בעלי המניות משני צדי המתרס ולקרע אשר ספק אם ניתן לאחותו. עד כמה עמוק הקרע בין הצדדים במקרה שלפנינו ניתן ללמוד מן האמור במכתב מאוקטובר 2000 שצוטט לעיל, בו כתב יצחק לדדון בין היתר כי: "מסגרת יחסי החברות ביננו נותצה לרסיסים". דברים דומים עלו גם מחקירתו של יצחק אשר סבור כי דדון "זכה מן ההפקר" שעה שקיבל 40% ממניות החברה ולשיטתו לא תרם לה דבר (פרוטוקול מיום 7.3.2012, בעמ' 44, 53). לכך יש להוסיף כי במשך למעלה משני עשורים יצחק ומשה אינם מקיימים שום סוג של שיתוף פעולה או הידברות עם דדון ולטענתו של דדון עד ליום הגשת סיכומיו בערעור דנן (27.8.2014) יצחק ומשה אף לא מילאו אחר ההחלטה שנתקבלה במרץ 2012 בדבר חלוקת דיבידנד בשיעור של לפחות 30% מהרווח הנקי בכל שנה (פסקה 37 לסיכומי דדון). אם לא די במחלוקות שפורטו עד כה, מתברר כי הצדדים חלוקים גם באשר לאופן ביצועו של פסק הדין נושא הערעור (עמ' 8 להשלמת הטיעון מטעם דדון מיום 11.8.2015) וגם בעניין זה מתנהלים ביניהם התדיינויות.