כאמור, מדובר בקבוצה של חברות מבוססת ומוכרות שאין ספק שיודעות לעמוד על זכותן, אילו סברו שיש מקום לכך.
יש לזכור כי כאשר שוקל בית משפט בקשה לאישור תביעה ייצוגית, אחד השיקולים שעליו לשקול הוא היותה של תובענה ייצוגית הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין (סעיף 8 (א)(2) לחוק תובענות ייצוגיות).
בספרה בעלי מניות בחברה (מהדורה שנייה) כרך ג' מבהירה צ. כהן כי תנאי זה מקנה לבית משפט שיקול דעת רחב, להתחשב בכל שיקול שימצא כרלוונטי לעניין היותו של ההליך הייצוגי המתאים ביותר להכרעה במחלוקת (עמ' 338).
חוק החברות הזכיר מפורשות את גודל הקבוצה כשיקול שעל בית המשפט להביא בחשבון. אלמנט זה לא מוזכר אומנם באופן מפורשת בחוק תובענות ייצוגיות. עם זאת, לדעת צ. כהן, מובן כי גודל הקבוצה הוא אחד השיקולים שעל בית המשפט להתחשב בהם.
"הצדקה לחיוב כל חברי הקבוצה באמצעות הליך המתנהל בידי תובע ייצוגי, תוך כדי פגיעה בזכותו של כל תובע שיהיה לו יומו בבית המשפט, קיימת כאשר הקבוצה היא בגודל כזה שאין זה מעשי לנהל הליך רגיל לגביה." (עמ' 339).
בהמשך נאמר כי בנוסף לגודל הקבוצה יבדוק בית משפט את הפן המעשי של צירוף תובעים, שכן רק במקרים שאין הדבר מעשי יש הצדקה להגשת תובענה ייצוגית.
לכן, למרות שמספר חברי הקבוצה כשלעצמו אינו מכריע, הרי כאשר מספר חברי הקבוצה הוא קטן לא יתמלא התנאי להגשת התובענה - לפיו התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת ביותר לניהול ההליך.
--- סוף עמוד 18 ---
בהקשר זה הפנתה צ. כהן לקביעתו של בית המשפט בת.א (מחוזי) (ת"א) 2204/98 המועצה הישראלי לצרכנות נ' החברה המרכזית לייצור משקאות.
שם נקבע על ידי בית המשפט כי מאחר ורשימת התובעים אינה ידועה למבקשת, יש מקום לאשר תובענה ייצוגית "הגם שהדברים נאמרו לגבי תובענה ייצוגית צרכנית, הם יפים גם לגבי תובענה ייצוגית בתחום החברות. עולה מהם שגם כאשר הקבוצה אינה גדולה במיוחד, אך יש קושי באיתור הנמנים עימה, נאות בית המשפט להכיר בתובענה כייצוגית". (עמ' 341).
כך נקבע גם על ידי כב' השופטת ביניש (כתוארה אז) ברע"א 3126/00 מדינת ישראל נ' אשת ניהול פרויקטים.
בסעיף 11 לפסק הדין מדינת ישראל נ' אשת, מול האות ז' נאמר "לנימוקים אלה (לעניין דחיית בקשת האישור – ד.ק.) מצטרף הנימוק הנוגע לקבוצת האנשים המיוצגת בתובענה. קבוצה זו הינה קבוצה של אנשים או חברות שהם מזוהים ומוכרים. הם ניתנים לאיתור באופן קל יחסית במאגרי המדינה. בנסיבות אלה, ניתן לקיים הליך רגיל, ופסק הדין המכריע יחול על כולם – גם אם ההכרעה בו תעשה ביחס לתובע אחד בלבד".