הפרק כולל הוראות נוספות בעניין העברת מניות, כאשר אחד הסעיפים הרלוונטים הוא סעיף 42 המתייחס לקבלת זכות במניות כתוצאה ממוות.
הסעיף מתייחס כאמור לנושא העברת המניות על שם המקבל בגין המוות.
פרק נוסף הבא מיד לאחר מכן, נושא את הכותרת "תעודות מניות למוכ"ז".
--- סוף עמוד 20 ---
סעיף 44 קובע כי החברה רשאית להוציא תעודות אשר תקראנה תעודת מניה למוכ"ז אשר מצהירות כי המוכ"ז הוא בעל המניות הנזכרות בהן.
מועצת המנהלים תהיה רשאית לקבוע מידי פעם לפעם את תנאי הוצאת תעודות למוכ"ז ואף לקבוע תנאים לפיהם "אפשר יהיה לבטל תעודת מניה למוכ"ז ולרשום את שם בעלה בפנקס החברים ביחס למניות הנזכרות".
מכאן עולה כי הוראות הרישום בפרק העברת מניות ומסירתן אינן חלות על המניות למוכ"ז.
כך עולה גם מעצם מהות מניה למוכ"ז וכן מהאמור בהחלטה על הגדלת הון המניות של החברה, על ידי הוספת 150,000 מניות למוכ"ז מיום 26.2.51, אשר צורפה כנספח 17 לבקשה.
סעיף ד' להחלטה קובע "מניות חבר הנ"ל תהפכנה למוכ"ז ותהיינה ניתנות להעברה על ידי מסירה מיד לאחר הוצאתן ותשלומן במלואם". (ההדגשה שלי – ד.ק.).
לאור כל האמור לעיל, אין מקום לטיעון הראשון מטעם המשיבות בעניין ייצוג המבקש את קבוצת בעלי המניות למוכ"ז.
עם זאת, יש ממש בטיעון השני.
מות סבתו של המבקש אינו יוצר מסירה של המניה למוכ"ז. לכן, על המבקש להוכיח את זכותו במניה מכוח צו ירושה או יפוי כוח של יתר היורשים לפעול בשמם.
קיומם של יורשים נוספים עולה בבירור ממכתבו של המבקש אשר נשלח לבנייני האומה ביום 23.12.81.
במכתב נאמר "החתום מטה (המבקש – ד.ק.) הינו אחד היורשים של גב' יונה אורן שהיתה בעלת כרטיס חבר... באיגוד בנייני האומה והיתה בעלת מניה בת 10 לירות משנת 52'...
הגב' אורן ז"ל או יורשיה, לא זכו במשך כל התקופה, להוציא פעם אחת במאי 52', למימוש זכות כלשהי שהובטחה בשעת הוצאת המניות למכירה."
משלא הוצג צו ירושה בפני בית משפט אין כל בסיס ראייתי לטענתו של המבקש בסיכומים, על פיהם ירש את המניה מסבתו בשנת 69'.
בתגובתם לבקשה התייחסו המשיבות במפורש לעניין זה בסעיף ג.3.ג, אולם, המבקש לא נתן מענה לשאלת הירושה.
--- סוף עמוד 21 ---
משלא ברור כלל מעמדו של המבקש באשר למניה למוכ"ז, הרי שלא ניתן לראות בו לא כבעל תביעה אישית ולא כמי שראוי לייצג את קבוצת בעלי המניות למוכ"ז.
ב. טענת המשיבות בעניין החזקת המבקשים
המשיבות טענו כי לאור העובדה שהחזקות המבקשים בחברה הן אפסיות, הרי שאין להם מעמד לקבלת סעד בגין קיפוח.