מקובלת עלי טענת המשיבות על פיה יש לערוך את חישוב החזקות המבקשים נכון להיום, לאחר הקצאת 2005.
לאור זאת, מאחר ולטענת המבקשים כל קבוצת המיעוט גם יחד אוחזת במניות שערכן מסתכם ב- 64 ₪ בלבד, הרי שחלקה של קבוצת המיעוט בחברה הוא פחות ממיליונית שכן ההון המונפק של החברה עומד כיום על סך של כ- 81 מיליון ₪.
עם זאת, אינני רואה מקום לטענת המשיבות על פיה אין להקנות לאדם המחזיק באחוז אפסי של מניות מעמד לקבלת סעד בגין קיפוח.
המשיבות היפנו בהקשר זה לה"פ (מחוזי) (ת"א) 275/84 ברקי-פטה המפריס נ' טמפו תעשיות בירה בע"מ שם נקבע כי לא ייתכן להקנות מעמד לצורך סעיף 235 לפקודת החברות שעניינו קיפוח, למי שמחזיק 0.75% מכלל מניותיה של החברה.
מקובלת עלי, בכל הכבוד, עמדתה של צ. כהן, בספרה בעלי מניות בחברה (כרך ב) עמ' 179, כי מאחר והחוק אינו קובע דרישה להחזקה בהון מינימאלי לשם הקניית הזכות להגשת תביעה על פי סעיף 191 "מתבקשת המסקנה, שבעל מניות המחזיק אפילו בחלק מזערי מהון המניות של החברה הוא בעל זכות עמידה בתביעה מכוח סעיף 191".
צ. כהן מבהירה כי אין היא שותפה לגישתו של כב' השופט אלוני בעניין ברקי-פטה המפריס לעיל. יש להבחין לדבריה בין שאלת זכותו של התובע לעצם הגשת התביעה לבין השאלה האחרת – של שימוש בית המשפט בשיקול דעתו במתן הסעד.
"קיומה של הזכות להגיש תביעה על פי הסעיף אינו מבטיח מתן סעד, שכן העניין מסור לשיקול דעתו של בית המשפט, אשר במסגרתו רשאי להתחשב גם בגורם זה של אופי החברה ואחוז המניות המוחזקות בידי התובע".
אין לכן לקבל את טענת המשיבות, אותה הגדירו כטענת סף, על פיה אין למבקשים מעמד לתבוע בגין קיפוח בגין שיעור החזקותיהם.
--- סוף עמוד 22 ---
ג. האם יש לראות במבקשים כמייצגים הולמים
המשיבות היפנו לרע"א 378/96 ויינבלט נ' משה בורשטיין שם התייחס בית המשפט, כב' השופטת שטרסברג-כהן, לשאלת הייצוג ההולם בתובענה ייצוגית.
נאמר כי העובדה שבמסגרת תובענה ייצוגית מיוצג עניינם של כל חברי הקבוצה על ידי תובע אחד, מכתיבה את הצורך בייצוג הולם.
"דרישה זו נועדה להבטיח את עניינם של חברי הקבוצה – שאינם נוטלים חלק פעיל בניהול ההליך ולעיתים אף אינם יודעים כלל על קיומו – לא ייפגעו כתוצאה מייצוג בלתי הולם".
המשיבות טענו כי לא מתקיים במקרה הנוכחי ייצוג הולם.
נטען, בין היתר, כי הבקשה הוגשה ללא חוות דעת וכי התברר שאין בידי המבקשים ידע אישי מינימאלי בקשר לטענותיהם. הועלו טענות סותרות ולהליך לא צורפה עיריית ירושלים כנגדה הועלו טענות של עושק המיעוט וגזל כספי החברה.