--- סוף עמוד 39 ---
שחם העיד ועדותו לא נסתרה כי סך הכרטיסים שבנייני האומה נותרת לדירקטורים לא מגיעים יחד ל- 300 בשנה, ומבחינת העלות שלהם אינם שווים יותר מ- 4500 ₪.
יש לזכור, כי על פי עדותו של שחם שאף היא לא סתרה בדרך כלשהי, הדירקטורים מכהנים וכהנו מבלי לקבל שכר וטובות הנאה.
- מתן הנחה
בסעיף 22 לתשובה – בסעיף המתייחס לעריכת דוחות שנתיים בניגוד לחוק ניירות ערך, על יסוד הטענה כי מדובר בחברה ציבורית לפי חוק ניירות ערך, נאמר כי אין בדוחות הכספיים השנתיים דיווח מלא לפיה נתנה בנייני האומה לבעלי השליטה הנחה בשיעור של 20% מהמחירון המקובל לעריכת אירועים ולו משנת 96' ועד לסוף שנת 2008 כפי שעולה מהביאורים לדוחות הכספיים.
שחם העיד בחקירתו הנגדית כי לסוכנות היהודית ולעיריית ירושלים יש פעילות עסקית בבנייני האומה וכי הכוונה היא לעריכת אירועים במתקני החברה מזה 20 שנה.
גופים אלה מקבלים 20% הנחה ממחיר המחירון "מכוח זה שהם לקוחות מהותיים שלנו".
ב"כ המבקשים הבהיר כי ערך חשבון וכי היקף הפעילות שלהם אינו עולה על 4% ועל פי עדותו של שחם מדובר ב- 5%.
שחם נשאל "קליינט שהוא 5% מסך ההכנסות שלך זכאי ל- 20% מהמחירון?"
תשובתו היתה חיובית (עמ' 172 לפרוטוקול).
שחם הבהיר כי מדובר באריתמטיקה בלבד ויש מדיניות תמחור של החברה, של הנחות ללקוחות ואיך עובדים מול לקוחות ולמי נותנים הנחות.
אינני רואה מקום להידרש לחישוב האריתמטי בדבר גודל לקוחות אלה. עדותו של שחם על פיה קיימת מדיניות המאפשרת מתן הנחה ללקוחות חוזרים, כולל בעלות המניות, סבירה ומקובלת עלי והיא בגדר שיקול הדעת הכלכלי ההגיוני של כל חברה עסקית.
גם בסיכומים לא הוכח בדרך כלשהי כי מדובר בהנחות חריגות ביחס להנחות שניתנו לאחרים.
מקובלים עלי לחלוטין דבריו של שחם בחקירה החוזרת, על פיה קיימים גורמים נוספים המקבלים 20% הנחה מהמחירון המקובל.
--- סוף עמוד 40 ---
שחם נשאל מה מאפיין גורמים אלה ותשובתו היתה "לקוחות חוזרים קבועים, היקף פעילות... לקוחות טובים שלנו שאנחנו אוהבים, שאנחנו רוצים שהם יחזרו אלינו ושאנחנו אוהבים שהפעילות שלהם איתנו טובה יש לנו גמישות תמחירית איתם" (עמ' 194 לפרוטוקול).
- אי גביית חוב מהרשות לפיתוח ירושלים
העיד שחם כי מעולם לא ויתר על החוב הזה וייתכן כי יגבה אותו. החוב עצמו בסכום קרן של 145,000 ₪ מופיע בדוחות הכספיים של החברה. ייתכן בהחלט כי ההסבר לאי גביית החוב עד עתה נובע אכן משיקולי ניהול, אם כי לא בהכרח שיקולי ניהול מושכלים כפי שנטען בסעיף 228 לסיכומי המשיבות.