משכך, הפחתת האשראי הבנקאי והחוב לבעלי המניות, מעמידה את היקף התחייבויותיה השוטפות של החברה לסך של 41,840,000 ₪ שהינו נמוך ב כ 17 מיליון ₪ מהרכוש השוטף.
בצד אלה, קיימות ראיות חיצוניות בדבר שווי החברה, שגם בהן יש כדי לשמוט את הקרקע תחת טענת המפרק:
לפי הערכות של מספר גורמים חיצוניים, עולה שווי החברה במידה ניכרת על הנחזה מהדוחות הכספיים המבוקרים, גם אם מביאים בחשבון את מלוא טענות המפרק:
הראשונה היא הצעה של צד ג', לרכוש את החברה מחודש יוני 2004, כשנה ומחצה קודם לחלוקה. לפי ההצעה, שווי החברה הוא של 153 מיליון ₪ וכעולה מהאסמכתא שצורפה כנספח 25 לתגובת המשיבים.
השנייה, הערכת החתמים מלונדון לצורך ההנפקה בשנת 2005 אשר העריכו את החברה בין 160 מיליון ₪ לבין 240 מיליון ₪, וכאמור בהודעה מיום 25.4.05, שצורפה כנספח 24 לתגובת המשיבים.
השלישית, הערכת שווי שנערכה בשנת 2007, על ידי חברת גיזה-זינגר-אבן בע"מ, שהעריכה את החברה כשלושה חודשים לאחר ביצוע החלוקה, על סך של 120 מיליון ₪. אמנם לא צורפה אסמכתא להערכה האמורה, אך דבר קיומה הופיע הן בתצהיר גיל כמו גם בחוות הדעת של פרופ' ברנע, אך המפרק הזמני כמו גם המומחה מטעמו, לא טרחו לבקש אותה כמו גם את ההערכות האחרות, על מנת לבחון אותן נוכח טענתם באשר לשווי הנמוך של החברה כגרסתם. משכך, ההערכות האמורות, מהוות ראיות לאמיתות תוכנן.
מכאן, שלפניי הצעת רכישה וכן הערכות של החברה שנערכו על ידי גורמים חיצוניים, שלפי כל אחת מהן שווי החברה עולה במידה ניכרת על מה שהמפרק טוען ששווייה היה בעת הרלוונטית. זאת ועוד, הואיל וההערכות האמורות לא נסתרו, אזי יש בכל אחת מהן כדי לבסס את מבחן יכולת הפירעון של החברה לעת הרלוונטית.
בין המומחים התגלתה מחלוקת בעניין יישום מבחן כלכלי בשם "מבחן אלטמן", לצורך הערכת שווי החברה הנכון למועד אישור החלוקה, אך לא ראיתי צורך להידרש למחלוקת האמורה. לעניין זה די בכך ש"מבחן אלטמן", אינו מבחן מקובל בישראל אלא נוהג בעיקר בארצות הברית, ונוכח השוני שבין המדינות בהקשר זה כמות שהבהיר פרופ' ברנע, אין לו רלבנטיות לענייננו. זאת ועוד, פורטו
--- סוף עמוד 15 ---
לעיל נימוקים רבים שדי בהם כדי לאיין את ההסתמכות של רו"ח אלימלך על "מבחן אלטמן", גם אם היה נוהג בארץ לא כל שכן, לא ניתן לשלול כי יישום "אלטמן", כמות שעשה פרופ' ברנע, מביא לתוצאה הסותרת את היישום שנעשה על ידי רו"ח אלימלך.