במסגרת הסיכומים מוסיף התובע כי מכיוון שלא קיבל מהנתבע או מיאסו דוחות לשנת 2014, ניתן להעריך כי בנוסף לסכום האמור לעיל, סכום של עשרות אלפי שקלים אם לא מאות אלפי שקלים נמנע מהחברה במהלך השנים 2013-2014, כאשר מחצית מסכום זה שייך לתובע ויש לפסוקו לטובתו.
3. עיקר טענות הנתבע
- טענות הנתבע לסילוק התביעה על הסף
בכתב ההגנה נטען כי יש לסלק את התביעה על הסף בהיעדר עילת תביעה ובהיעדר יריבות. נטען כי לא מדובר בחברה בה יש בעלי שליטה או מיעוט שיש להגן עליו מפני הרוב, מכיוון שהן התובע והן הנתבע מחזיקים ב-50% ממניות החברה.
הנתבע טוען כי לאור טענות התובע באשר לזכויותיו וסמכויותיו בחברה, הרי שדווקא הנתבע הוא זה שצריך ליהנות מהגנת המיעוט. בהקשר לכך, נטען כי התובע מתעלם באופן בוטה מחובותיו והתחייבויותיו כלפי הנתבע וכלפי השותפים האחרים ביאסו, כאשר הוא מפר באופן יסודי את הסכם השכירות ובכך מסכן את המשך פעילות המסעדה.
עוד טוען הנתבע כי טענות התובע אינן מתייחסות לענייני החברה אלא להחלטות האסיפה הכללית של יאסו. כך עולה מפרק ג'3 לכתב התביעה המתייחס לחלוקת הרווחים, המשכורות ודמי הניהול. ממילא בנסיבות אלה, לשיטת התובע, האחראים האמיתיים לנזקים הנטענים והמוכחשים הם בעלי המניות ביאסו, והנתבע אינו בעל הדין הנכון בתביעה זו.
- טענות לגופה של התביעה
קבלת ההחלטות בישיבות הדירקטוריון ביאסו
--- סוף עמוד 7 ---
התובע טוען כי הסכם המייסדים קובע שהשותפים ביאסו מחויבים לקחת חלק פעיל בניהול ותפעול המסעדה. השותפים נבחרו באופן אישי לאור פעילותם, בהתאם לניסיונם, יכולותיהם וקשריהם בענף המסעדנות, באופן בו כל אחד מהשותפים יוכל לתרום למקסום רווחיה של יאסו. זו גם הסיבה שתקנון יאסו נקבע כפי שנקבע, כהסכם פנימי בין השותפים המחייב את כל השותפים לפעול לטובת יאסו, תוך קביעת כללי התנהגות וחובות החלים על השותפים. השותפים פעלו באופן אישי להצלחת יאסו ולקידום מטרותיה. כך, עם פתיחת המסעדה לקהל הרחב בחודש יולי 2012, נכחו כל השותפים במסעדה לסירוגין ופעלו להצלחתה, כל אחד על פי התפקיד שלקח על עצמו או שהוטל עליו.
הנתבע מתאר כי במהלך חודש ספטמבר 2012 התובע טס לחופשת ירח דבש למשך כ-4.5 שבועות. זמן קצר לאחר מכן טס התובע לשבוע נוסף, ובחודש ינואר 2013 טס התובע לארה"ב, כשהוא מבקש את ברכת השותפים ביאסו לנסיעה לתקופה קצובה של שלושה חודשים לסיוע בהקמת עסק משפחתי.