נטען כי בענייננו מדובר בחברת מעטים ולכן גוברת חובת האמון בין בעלי המניות. כמו כן, קיימת ציפייה לגיטימית של הצדדים לניהול משותף של החברה. לרוב הפסיקה דנה במקרים בהם בעל מניות אחד מדיר את רגליו של בעל המניות האחר. הנתבע סבור כי הדברים נכונים לא פחות גם במקרה בו צד אחד מדיר את עצמו באופן יזום מניהול ענייניה השוטפים של החברה במקום בו הוא נדרש לכך, כאשר מצופה ממנו לפעול להצלחת החברה, תוך הטלת מלוא הנטל על בעל המניות האחר. הציפייה היא כי בעל המניות השותף יתרום את חלקו ולא יטיל על שותפו את מלוא האחריות כאשר הוא ממשיך לדרוש רווחים ותמורה באופן שווה.
משכך, נטען כי בנסיבות המקרה דווקא התובע הוא שמקפח את הנתבע ומפר כלפיו את חובות הזהירות וחובות אחרות. התובע נטש את החברה ואת חובותיו כלפי יאסו והשותפים האחרים בה, ואינו מעורב בניהול החברה ובניהול יאסו. עוד נטען כי בפועל התובע, כבעל מניות בחברה, מנסה באמצעות תביעה זו לסחוט כספים למען טובתו האישית על חשבון החברה, ולא פועל למען הגנת החברה.
הדברים עולים ביתר שאת כאשר גם לאחר חזרתו לארץ לא ביצע התובע פעולה כלשהי מתוקף תפקידו כדירקטור ובכלל. לכל הפחות, היה מצופה כי התובע יבקר
--- סוף עמוד 9 ---
במסעדה, יבקר במשרדי יאסו, יבקר במשרדי היועץ המשפטי של יאסו, יזמן ישיבת דירקטורים, יזמן אסיפה כללית וכיוצ"ב. התובע לא עשה אף אחת מפעולות אלה.
- המשכורת ודמי הניהול שקיבל הנתבע
נטען כי במהלך חודש יוני 2013 נוצר חסר של אחראי משמרת ביאסו לאור עזיבתו של עובד. מאחר והנתבע ממילא שהה במסעדה במרבית ימי השבוע, הוחלט כי הנתבע יעבוד ביאסו כאחראי משמרת במקום אותו עובד. העבודה בוצעה כנגד אותה התמורה, על פי שעות העבודה בפועל, לפי תעריף שעת עבודה הזהה לזה של אחראי משמרת בסך 40 ₪ לשעת עבודה.
נטען כי במהלך שנת 2013 הנתבע קיבל בעבור עבודתו כאחראי משמרת בחודשים יוני-נובמבר 2013 סך של 24,820.49 ₪ בתוספת מע"מ. בעבור פעולותיו כשותף ביאסו במסגרת יחסי ציבור קיבל הנתבע דמי ניהול בסך מצטבר של 21,956.86 ₪ בתוספת מע"מ.
לשיטת הנתבע, בשנת 2012 התובע בעצמו קיבל דמי ניהול בגין תרומתו בפועל להצלחת יאסו ללא כל הסכם בקשר לכך. לכן, אין יסוד לטענותיו כנגד הנתבע בגין קבלת דמי ניהול מיאסו בשנת 2013 ללא הסכם.
הנתבע מסביר כי כאשר התובע שהה בארץ והיה שותף מלא ופעיל ושווה בקידום והצלחת יאסו, לא היה כל צורך להפריד בין דמי הניהול של התובע ושל הנתבע ואלה שולמו לחברה וחולקו באופן שווה ביניהם. כאשר הבין הנתבע, בחודש אפריל 2013, כי אין ולא היה בכוונת התובע לשוב לארץ, בניגוד להתחייבותו כלפי השותפים ובניגוד להסכם המייסדים ובניגוד לאופי בו פועלת יאסו, הנתבע עשה את המתבקש והפריד בין התשלומים להם זכאית החברה כדיבידנד - לבין התשלומים להם הוא זכאי בגין תרומתו האישית להצלחת יאסו.