הנתבע טוען כי בשותפות כגון החברה, הציפייה הלגיטימית של שני הצדדים היא לשוויון, לא רק ברווחים אלא גם בנטל. דרישת התובע ליהנות מפירות עמלו של הנתבע כאשר במשך למעלה משנתיים התובע אינו תורם במאומה להצלחת יאסו, גם לאחר שחזר לארץ בחודש יולי 2014, הינה בגדר התנהלות פסולה המצביעה על עזות המצח בהגשת התביעה ועל חוסר תום ליבו.
- חשבון העוסק המורשה
הנתבע לא גנב ולא העלים כספים מהתובע. בידי התובע היה לגלות עובדות אלה בזמן אמת בעצמו שעה שרו"ח החברה הוא רו"ח משפחתו של התובע ורו"ח חשבון העוסק
--- סוף עמוד 10 ---
מורשה. עצם הטענה כי הנתבע מבריח כספים באמצעות חשבון עוסק מורשה המנוהל אצל רו"ח של משפחת התובע מופרכת. אם היה הנתבע מבקש להעלים כספים מהתובע באמצעות חשבון קש, כפי שנטען, הוא לא היה עושה כן באמצעות רו"ח של מי שהוא מבקש להעלים ממנו כספים ושל החברה ממנה הוא מונע לכאורה כספים.
הנתבע טוען כי רואה החשבון של החברה, אשר הובא לחברה על ידי התובע עצמו, מספק לתובע מידע ומסמכים מיד כשהוא מתבקש לכך. מדובר ברואה חשבון הנותן שירותים גם לאביו של התובע וגם לחשבון העוסק המורשה לגביו טוען התובע כי באמצעותו הבריח הנתבע כספים. לכן גם ברור מדוע בחר התובע לא לזמן את רואה החשבון של החברה לעדות, ובניגוד לכך זימן לעדות דווקא את רואה החשבון של יאסו.
- חלוקת הדיבידנד ביאסו
הנתבע מסביר כי חלוקת הדיבידנדים מבוצעת מתוך הרווחים ולא מתוך מחזור הפעילות של החברה. לעובדה זו יש להוסיף את הוראות ס' 9.4 להסכם המייסדים הקובע כי חלוקת הדיבידנד תהיה בגובה 10% בלבד מרווחי החברה הראויים לחלוקה.
4. דיון והחלטה
ראשית, יובהר כי התביעה הוגשה כתביעה אישית כנגד הנתבע. בכל הנובע לטענות התובע והסעדים המבוקשים כנגד יאסו, הרי שתביעה אישית זו כנגד הנתבע אינה המקום לבירורן. משכך, יש לדון בטענותיו של התובע כלפי הנתבע בלבד, ואין מקום לדון בטענותיו השונות של התובע כנגד יאסו ובעלי המניות ביאסו.
יוער כי מהתנהלותו של התובע עולה תמיהה באשר להגשת כתב התביעה בעניין הנדון דווקא כנגד הנתבע: התובע פנה לנתבע במטרה שישתתף איתו בהגשת תביעה כנגד יאסו. רק לאחר שנענה בשלילה, הגיש התובע את התביעה נשוא הדיון כנגד הנתבע (ראו העתק התכתובת בין הצדדים מהחודשים אפריל-יוני 2013 המצורף כנספח 7 לתצהיר הנתבע; עמ' 19, ש' 14-17 ו-עמ' 22, ש' 12-27 לפרוטוקול).
גם הסעדים אותם מבקש התובע כנגד יאסו במסגרת התביעה וטענותיו של התובע כנגד יאסו השזורות לאורכם ורוחבם של כתבי הטענות - מעידים כי עיקר המחלוקת, גם לתפיסתו של התובע, היא בינו לבין יאסו ולא בינו לבין הנתבע.