--- סוף עמוד 11 ---
השאלה המרכזית אליה יש להידרש במסגרת הדיון בתביעה שלפניי היא האם זכויותיו של התובע, כבעל מחצית ממניות החברה, קופחו באחת או יותר מהדרכים הבאות: השתתפות הנתבע בישיבות יאסו כנציג החברה; אי מסירת מידע לתובע ומידורו מתהליכי קבלת ההחלטות בחברה וביאסו; פעילות הנתבע עם בעלי המניות של יאסו כדי ליטול מהתובע ומהחברה כספים, לרבות חלוקת הדיבידנד ביאסו.
כמו כן יש להידרש לשאלה נוספת, בדבר קיומם של נזקים ישירים שנגרמו לתובע אשר מוערכים בכתב התביעה בסך של 105,000 ₪. לפי הנטען בסיכומי התובע, מכיוון שלא קיבל מיאסו דוחות לשנת 2014, מדובר אף בסכומים גבוהים יותר אשר נמנעו מהחברה בשנים 2013-2014.
א. טענות התובע בעניין קיפוח המיעוט והפגיעה בזכויותיו – המסגרת הנורמטיבית
טענה בדבר קיפוח של בעל מניות בחברה מתבססת על הוראות ס' 191(א) לחוק החברות הקובע כדלקמן:
"התנהל ענין מעניניה של חברה בדרך שיש בה משום קיפוח של בעלי המניות שלה, כולם או חלקם, או שיש חשש מהותי שיתנהל בדרך זו, רשאי בית המשפט, לפי בקשת בעל מניה, לתת הוראות הנראות לו לשם הסרתו של הקיפוח או מניעתו, ובהן הוראות שלפיהן יתנהלו עניני החברה בעתיד, או הוראות לבעלי המניות בחברה, לפיהן ירכשו הם או החברה כפוף להוראות סעיף 301, מניות ממניותיה".
סמכותו של בית המשפט למנוע קיפוח מכוח ס' 191(א) לחוק החברות הינה נורמה כללית וגמישה (ע"א 2699/92 בכר נ' ת.מ.מ תעשיות מזון מטוסים (נתב"ג) בע"מ (פורסם בנבו, 2.6.1996)).
עוד נקבע לגבי ס' 191 לחוק החברות כי "נוסח הסעיף רחב עד מאוד, ומכוחו רשאי בית המשפט לנקוט במגוון רחב של צעדים בהתאם לשיקול דעתו, ואף להורות על פירוק החברה. על אחת כמה וכמה, שרשאי בית המשפט להורות על סעד קיצוני פחות, כגון מכירת נכס של החברה או מכירת כל נכסי החברה בדרך של התמחרות בין בעלי המניות או התמחרות בין צדדי ג'" (ראו פסק דינו של כב' השופט עמית ברע"א 4596/12 נקש נ' מזרחי (פורסם בנבו, 21.10.2012)).
בע"א 8712/13 אדלר ואח' נ' לבנת ואח' (פורסם בנבו, 1.9.2015) (להלן: "עניין אדלר"), הבהיר כב' השופט דנציגר, בס' 65 לפסק דינו כי "הסעד להסרת הקיפוח
--- סוף עמוד 12 ---
מהווה 'הוראת מסגרת' שנועדה 'לאפשר גמישות בהתאמת הדין לתנאים המשתנים ולנסיבותיהם של המקרים הקונקרטיים, העומדים לדיון בפני בית המשפט' [ציפורה כהן בעלי מניות בחברה כרך ב' 93...] מטרת הוראה זו היא להקנות לבית המשפט כלים להתמודד עם מצבים שבהם קיים חשש לחלוקת משאבים בלתי הוגנת בין בעלי המניות, בפרט בין בעלי השליטה לבין בעלי מניות המיעוט [ראו למשל: ע"א 2718/09 גדיש קרנות גמולים בע"מ נ' אלסינט בע"מ... [פורסם בנבו] ע"א 2699/92 בכר נ' ת.מ.מ תעשיות מזון מטוסים בע"מ...[פורסם בנבו] ]. ודוק – ההוראה נועדה להעניק סעד למקופח ולא להעניש את המקפח, ומסיבה זו קביעת קיומו של קיפוח תלויה בשאלה האם התוצאה הינה תוצאה מקפחת ולא בשאלת מניעיו של המקפח (ראו: כהן, בעמ' 131 – 132)".