5. השאלה האם הלחיצה על כפתור "עזרה" המובילה לכתובת תקפה של הנתבעת ברשת האינטרנט היא עמידה בתנאי החוק נדונה והוכרעה ב 50159-01-17 בלינזון נ' וי. אר. אינטראקטיב בע"מ [פורסם בנבו] מיום 28.2.18 (להלן: "פסק דין בלינזון").
שם נקבע:
"ואכן הנתבעת אפשרה לתובע שתי אופציות כאמור לשלוח את הודעת הסירוב שלו: הראשונה הקלקה על אייקון ה"הסר" המופיע בתחתית ההודעה היומית הנשלחת לנמען, השניה באמצעות הקלקה על "עזרה" שאז הבקשה מגיעה למייל של הנתבעת והיא מבצעת את ההסרה.
האפשרות השניה בוודאי עונה על דרישת ס"ק (ה) (ג) (1). אפשרות זו הינה קישור המובילה לכתובת מייל תקיפה ברשת האינטרנט."
גם בפסק דין בלינזון התעקש התובע לשלוח הודעות סירוב באמצעות "השב" למייל שקיבל ומקובלת עלי דעתו של בית המשפט שם כאשר אמר:
"חששו של התובע ללחוץ על קישור באתר שממנו הוא מקבל מאות או אלפי מיילים לאורך שנים בשל וירוסים, הינו חשש בעלמא ואיני מקבלו (יעויין בפסקי הדין הבאים בהם בתי משפט דחו את טענת החשש מוירוסים בנסיבות הדומות לנדון שבפנינו: עניין גביזון שם, גרוס שם, ת"ק (ת"א) 44069-09-14 זילברג נ' קניה טובה, נבו, 11.3.15, ת"ק (ת"א) 8336-12-14 ריכטמן נ' טרווליק, נבו, 19.4.16, ת"ק (ת"א) 30204-08-14 הולנדר נ' דונה, נבו, 5.7.15 [פורסם בנבו] ובעוד מקומות).
התעקשותו של התובע לשלוח מיילים בדרך של "השב" בלבד בנסיבות העניין, עולה כדי חוסר תום לב".
6. התובע מפנה לפסק דין שניתן ברתק 49131-01-16 קושרובסקי נ' כרטיסי אשראי לישראל בע"מ [פורסם בנבו] מיום 5.5.16 (להלן: "פסק דין קושרובסקי") ובורר בו את האמירה כי יש לאפשר לנמען לשלוח הודעת סירוב בדרך בה שוגר דבר הפרסומת אך מתעלם מכך שאמירה זו לא נאמרה בהקשר של משלוח דבר פרסומת בהודעת מייל אלא במסרונים בסלולרי.
לאמיתו של דבר נקבע בפסק הדין קושרובסקי:
"ביחס לדוא"ל ציין המחוקק, כי הודעת הפרסומת אשר נשלחת בדואר האלקטרוני תכלול בין היתר "..כתובת תקפה של המפרסם ברשת האינטרנט לצורך מתן הודעת סירוב". מכאן שאף ציון כתובת מייל אחר או קישור המוביל לכתובת זו, ממלאת את הוראת המחוקק, ליתן אפשרות שליחת הודעת הסירוב באופן בו נשלח דבר הפרסומת" (סעיף 30 (ה)(ג) לחוק התקשורת). נוכח כך, אין בידי לקבל את טענת המבקש, כי המשיבה הפרה את חובתה בכך שלא אפשרה מתן הודעת סירוב באמצעות מייל חוזר לאותה כתובת.".