ודוק: הסוגיות נשוא החלטתי זו – אישור הסדר פשרה בגדרי הליך תביעה נגזרת על רקע הקמתה של ועדת תביעות בלתי תלויה, נדונו לא אחת בפסיקה, אולם ייחודיותיה של זו, היא בשימת הדגש לעובדה שמדובר ב"ועדה מייעצת" אשר מונתה בהתאם להוראות סעיף 110(ג) לחוק החברות, ולהשלכות הנובעות מכך בראי דוקטרינת שיקול הדעת העסקי.
שאלה זו – אשר במובנה הרחב יותר נוגעת להכרה במוסד ועדות התביעות הבלתי תלויות בדין הישראלי, הובאה לפתחו של בית המשפט העליון בגדרי רע"א 905/18 כימיקלים לישראל בע"מ נ' שיירי (02.05.2018) (להלן: עניין שיירי), אולם שם מצא בית המשפט כי החלטתו אינה דורשת הכרעה בהיבטים העקרוניים הנוגעים למוסד הוועדה הבלתי תלויה בדיני התובענות הנגזרות, כך שאלו נדונו שם רק ככל שנדרש הדבר לצורך הכרעה, ומבלי לקבוע מסמרות בעניין. אולם כן הודגש שם, כי אין מחלוקת שמוסד הוועדה הבלתי תלויה קנה אחיזה בדין הישראלי, וזאת נקודת המוצא לדיוננו.
14. במסגרת החלטתי זו מצאתי לחדד ולהדגיש, כי ייחודיותה של ועדה מייעצת המוקמת מכח הוראות סעיף 110(ג) לחוק החברות – היינו, ועדה אשר הרכבה הינו בלתי תלוי לחלוטין; סמכויותיה מוגבלות; תיחום הסוגיות בהן נדרשת הוועדה לעסוק תואם את הרכבה המקצועי; וכן אירועי המקרה הנדון נבחנים על ידה באמצעות כליה המקצועיים, ובמנותק משיקולי רוחב ו/או אסטרטגיה ו/או שיקולים עסקיים אחרים - היא שוועדה כאמור נהנית מחזקת מקצועיות, העדר פניות והעדר
--- סוף עמוד 5 ---
עניין אישי, ובאופן שיש בו כדי להצדיק החלתו של כלל שיקול הדעת העסקי על החלטת הדירקטוריון לאימוץ מסקנותיה, גם בגדרי אישור הסדר פשרה בהליך תביעה נגזרת.
בתוך כך מודגש גם, כי לוועדה כאמור לא מואצלות סמכויות דה פאקטו, כך שממילא כלל ממצאיה אינם מחייבים את הדירקטוריון אלא מהווים יסוד להמלצות בלבד, ואילו סמכות העל לאימוץ המלצותיה אם לאו, כמו גם הפרורוגרטיבה לקבלת החלטות מעשיות בקשר לכך – נותרות בידי דירקטוריון החברה.
במקרה כאמור, הרי שמרכז כובד הבחינה שבית המשפט נדרש להחיל הינו על תקינות החלטת דירקטוריון החברה לאמץ את מסקנות הוועדה, להבדיל מסבירות מסקנות הוועדה גופן. זוהי הנקודה הארכימדית שעל-פיה נכון יהא לבחון אישורם של הסדרי פשרה בגדרי הליך תביעה נגזרת, מקום בו הוקמה על ידי החברה ועדה מייעצת – וכך עשיתי בעניין שלפניי.
15. בבסיס כך עומדת ההנחה, כי מנגנון הוועדה המייעצת, מיועד לעמעם את החשש מפני בעיית הנציג וניגוד העניינים המובנה בו עשוי להיות נגוע הדירקטוריון בהחלטתו שלא להפעיל את כוח התביעה של החברה כנגד נושאי המשרה בה, וזאת באמצעות מתן סמכות המלצה לגוף בלתי-תלוי, המנתח בכוחות עצמו ובאופן עצמאי את הסוגיה הנדונה (ראו לעניין זה שיירי, פסקה 34).