בתוך כך, בהתאם לתשתית המשפטית אותה סקרתי בהרחבה לעיל, ומשהתקיימו המבחנים והתנאים הקבועים בגדרי ה"שלב הראשון" וזאת על הרף הגבוה – ושמתוכם למדתי על מידת המיודעות, תום הלב והעדר ניגוד העניינים ביחס להחלטת הדירקטוריון – היינו תחולת כלל שיקול הדעת העסקי על החלטתו, הרי שככלל לא נדרש בית המשפט לבחון את הסדר הפשרה גופא, במסגרת ה"שלב השני" – שכן זה נהנה מ"חזקת תקינות" ביחס לתנאיו (ולמעט לעניין תניות הפטור והשיפוי, אשר בחינתן נדרשת בנסיבות העניין דנן).
ואולם, למעלה מן הצורך, ולאור עמדת הגורמים המוסמכים בנסיבות העניין, מצאתי לנכון להידרש בקצרה, ועל המשקל הקל, לשיקולים הנוספים הנוגעים לתנאי ההסדר גופא, אשר גם מהם עולה כי מדובר בהסדר ראוי, צודק ואשר משרת את טובתה של החברה.
השלב השני - בחינת הסדר הפשרה המוצע
116. מעבר לקביעתי בדבר תקינות הליך קבלת החלטת הדירקטוריון לאימוץ מסקנות הוועדה, ועל אף שזה נמצא על ידי כתקין על הרף הגבוה של בחינת האינדיקציות אשר נקבעו במסגרת ה"שלב הראשון", ובאופן אשר יכול לייתר ככלל את בחינת הסכם הפשרה גופא – הרי שלאור עמדת הגורמים המוסמכים, למען הזהירות בלבד, ולמעלה מן הצורך – מצאתי לנכון לפרט בקצרה מדוע גם לגופו – הסדר הפשרה וסכומו הינם סבירים וראויים ביחס לסיכויי החברה לגבות סכום גבוה יותר מהמבטחים, נושאי המשרה ויתר המשיבים, במסגרת הליך משפטי אשר היה מתברר לגופו עד תום. ואנמק מדוע.
117. בעניין לנואל עמדתי בהרחבה על הקריטריונים לבחינתו של הסכם פשרה בתביעה נגזרת, ובתוך כך: סיכויי התביעה; סכום הפשרה ביחס לשיעור הפיצוי הפוטנציאלי הצפוי במקרה של הצלחת התביעה; תועלת אחרת שעשויה החברה להפיק מהפשרה המוצעת; השלב בו מתבקש אישור הסכם הפשרה; העלויות והמשמעויות של המשך התדיינות מבחינת החברה; הסולבנטיות של הנתבעים או מנגונוני שיפוי שעומדים להם; הוגנות יעילות וסבירות ההסכם שהוגש לבית המשפט; נאותות הגמול המוצע למבקש ושכר הטרחה המוצע לבאי כוחו וכן להתנגדויות אשר הוגשו להסכם הפשרה ולגמול ולשכר הטרחה שהוסכם במסגרתם.
ובתמצית: עומדות בפני בית המשפט שתי שאלות עיקריות: (1) עדיפות הפשרה על פני דרכי הפעולה החלופיות לה; (2) נאותות הסדר הפשרה עצמו.
--- סוף עמוד 36 ---
118. אשר לעדיפות הפשרה על פני דרכי הפעולה החלופיות לה, הרי שכפי שטענו גם ב"כ הצדדים עומדות בפני החברה במקרה דנן, שלוש דרכי פעולה אלטרנטיביות: הגשת תביעה על ידי החברה על בסיס העילות המפורטות בבקשה לגילוי, על מנת לבררה עד תום בהליך משפטי; גיבוש פשרה עם נושאי המשרה והמבטחים; דחיית עמדת המבקש תוך התמודדות עם טענותיו במסגרת בירור הבקשה לגילוי או במסגרת בקשה לאישור תביעה נגזרת, ככל שתוגש כאמור.