--- סוף עמוד 44 ---
אולם אשר לשכ"ט של ב"כ קאירי נטען, כי שונים הם פני הדברים – חרף העובדה שבקשת קאירי נמחקה על ידי בית המשפט בשל הכפילות עם בקשת טלמור, מצאו עורכי ההסדר לנכון לשלם לו 100,000 דולר כנגד מחיקת בקשת הרשות לערער על החלטת בית המשפט. סכום זה משולם מהסעד שהוסכם כי יוחזר לחברה ומופחת לפיכך מהפיצוי שהיא מקבלת. בנוסף סבורים הגורמים המוסמכים, כי אישור שכ"ט בנסיבות דנן עשוי ליצור תמריצים שליליים בעתיד למבקשים שבקשותיהם תמחקנה, להמשיך בהליך ולערער על החלטת המחיקה גם אם אין בבקשתם ממש, בהמתנה לשלב הפשרה, לצורך דרישת תשלום בתמורה להסכמה על מחיקת הערעור.
135. בנסיבות האמורות קבעתי לפניי דיון בסוגיית שכר הטרחה, וזאת בטרם אתן החלטתי בבקשה, וביום 07.01.2020 הופיעו בפניי הצדדים והשלימו טיעוניהם גם בעל פה.
136. בכל הנוגע לשכר הטרחה וסבירותו בנסיבות העניין, ציינו הצדדים, הן בבקשה והן במסגרת הדיון, כי בהתאם לשיקולים אשר נקבעו בפסיקה, ובכלל זאת היקף וטיב העבודה שהושקעה על די המבקש ובאי כוחו; מידת הרצינות של הבקשה; החשיבות הציבורית של הנושא; התוצאה של הסכם הפשרה והתמורה שלו; וכן מידת ההשקעה במסגרת הדרך להשגת הסכם הפשרה (ראו עניין ברק) – הרי שכל אלו מתקיימים בנסיבות העניין, ושכר הטרחה עליו הוסכם הוא סביר וראוי בנסיבות העניין.
137. לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, הן בכתב והן בע"פ, ולאחר שהתייחסתי בכובד ראש לעמדת הגורמים המוסמכים, מצאתי לקבוע את שכר הטרחה לב"כ טלמור על סך של 1,595,000 דולר, ואת שכר הטרחה לב"כ קאירי על סך של 100,000 דולר, וכפי המלצת הצדדים.
המסגרת הנורמטיבית – פסיקת גמול ושכר טרחה
138. כפי שציינתי בפתח החלטתי, סוגיית קביעת שכר טרחה וגמול בגדרי תביעה נגזרת נתונים לשיקול דעתו הבלעדי של בית המשפט, ואלו צריכים להיבחן על ידו גם מקום בו נמצא כי החלטת הדירקטוריון לאימוץ מסקנות הוועדה חוסה תחת הגנת כלל שיקול הדעת העסקי, כבעניינו.
139. לעניין זה קובע סעיף 200א לחוק החברות כי סכום שכר הטרחה שישולם לבא כוחו של התובע הנגזר ייקבע על ידי בית המשפט, וכדלהלן:
"200א. (א) בית המשפט יקבע את שכר הטרחה של עורך הדין שייצג את התובע בתביעה הנגזרת; עורך הדין לא יקבל שכר טרחה בסכום העולה על הסכום שקבע בית המשפט".
בנוסף מקנה החוק לבית המשפט שיקול דעת באשר לפסיקת תגמול למבקש במקרים המתאימים, בהתאם להוראות סעיף 201 לחוק החברות הקובע כך: