--- סוף עמוד 45 ---
"201. פסק בית המשפט לטובת החברה, רשאי הוא להורות על תשלום גמול לתובע, שטרח בהגשת התביעה הנגזרת ובהוכחתה".
במקרה בו מוגשת בקשה לאישור הסדר פשרה על המבקשים לפרט בין היתר מהי התמורה המוצעת לתובע, כאשר לבית המשפט נתונה האפשרות לאשר גם תשלום גמול למבקש, כאמור בסעיף 202(א) לחוק החברות:
"202. (א) תובע לא יסתלק מתביעה נגזרת, ולא יעשה הסדר או פשרה עם נתבע, אלא באישור בית המשפט; בבקשה לאישור יפורטו כל פרטי ההסדר או הפשרה לרבות כל תמורה המוצעת לתובע".
140. כפי שציינתי לעיל, בהתאם להחלטת כב' השופט רונן בעניין ברק, במסגרת אישור הסדר פשרה בגדרי הליך לפי סעיף 198א לחוק החברות, אין מקום לפסוק גמול תובע – וכך גם ראיתי לנכון בעניינו, ומן הטעמים אשר פורטו בהחלטה כאמור, ואלו יפים גם לענייננו.
141. בין השיקולים אותם שוקל בית המשפט בבואו להכריע בסוגיית גמול ושכר טרחה הם היקף וטיב העבודה שהושקעה על ידי המבקש ובאי כוחו; מידת הרצינות של הבקשה; החשיבות הציבורית של הנושא; התוצאה של הסכם הפשרה והתמורה שלו; מידת ההשקעה במסגרת הדרך להשגת הסכם הפשרה; שיקולי מדיניות בדבר עידוד תהליכים עניינים מחוץ לכותלי בית המשפט; ועוד.
142. אשר לשיעור שכר הטרחה, בפסק הדין בעניין רייכרט אומצה שיטת האחוזים כשיטה המקובלת לקביעת שכר הטרחה של עורך הדין המייצג עת עסקינן בתביעות ייצוגיות שעניינן בסעד כספי, לפיה שכר הטרחה נקבע כאחוז מסוים מתוך הסכום שנפסק לטובת הקבוצה בפסק הדין או שנקבע במסגרת הסכם פשרה. הרציונל הוא יצירת קשר ישיר בין סכום הפיצוי לבין גובה שכר הטרחה, ובכך מתמרצת שיטה זו את ב"כ התובע המייצג לשאוף לכך שסכום הפיצוי לחברי הקבוצה יהיה גבוה יותר.
בעניין רייכרט נקבעו אמות מידה בנוגע ליישום שיטת האחוזים, כלהלן: שכר הטרחה בגין סכום שנגבה בפועל עד ל-5 מיליון ש"ח יהיה בשיעור של 25%; בגין סכום שנגבה בין 10-5 מיליון ש"ח יהיה בשיעור של 20%; ובגין סכום שנגבה מעל 10 מיליון ש"ח ייפסק שכר טרחה בשיעור של 15% (שם, פסקה 16).
בעניין לנואל עמדתי על כך שבפסיקת שכר טרחה וגמול בתביעות נגזרות נכון להחיל את השיקולים שפורטו בעניין רייכרט, בשינויים המחויבים, לרבות לגבי קיומו של יחס ישר בין שכר הטרחה והגמול שייפסק למבקש ובאי כוחו לבין הסכום שאלו הצליחו "להשיג" לחברה בסופו של יום במסגרת ההליך (ראו עניין בן יורם, פסקאות 20-21; עניין להב, פסקה 59 (5.11.2015); עניין רסולי, פסקה 33).