ודוק: יש לזכור כי נקודת המוצא היא כי הליך של תביעה נגזרת הוא הליך חריג, שבמסגרתו עוברות המושכות של ניהול ההליך המשפטי בשם החברה לידי מי שאינו האורגן המוסמך, ובמובן זה מהווה התביעה הנגזרת "חריגה מעקרון האישיות המשפטית הנפרדת ומעקרון אי-ההתערבות של בעלי המניות בניהול החברה" [רע"א 729/17 אפריקה ישראל להשקעות בע"מ נ' אפריקה ישראל להשקעות בע"מ פסקה 12 (31.7.2017) (להלן: עניין אפריקה ישראל)], והוא רצוי ומוצדק מקום בו קיים ניגוד עניינים בין האינטרסים של האורגנים בחברה לבין האינטרס של החברה עצמה (עניין שיירי, פסקה 30) – ובמובן זה, הקמתה של ועדה מייעצת מרפאת את החשש האמור מפני ניגוד העניינים.
18. כן אציין, כי סבורני שהרף לבחינת תחולתו של כלל שיקול הדעת העסקי במסגרת אישור פשרה בגדרי הליך תביעה נגזרת, גם מקום בו הוקמה ועדה מייעצת, צריך להיות מן הגבוהים – קרי, כל מקום בו ימצא בית המשפט כי נפל פגם כלשהו בהחלטת הדירקטוריון לאימוץ מסקנות הוועדה בראי כלל שיקול הדעת העסקי, הרי שלא יהא מנוס אלא לבחון את סבירותו של הסדר הפשרה גופא, וזאת במסגרת ה"שלב השני" אשר נקבע בעניין גוטליב – היינו, הבחינה אשר תעשה על ידי בית המשפט במסגרת "השלב הראשון" הינה בחינה מחמירה ומדוקדקת של הפרוצדורה אותה הפעילה הוועדה ואי התלות שלה, על מנת שתוכל החלטת הדירקטוריון לאימוץ מסקנות הוועדה להינות מחזקת תקינות כלל שיקול הדעת העסקי, מבלי להידרש לבחינת סבירות המלצות הוועדה גופא במסגרת השלב השני, וכך בהתאם למקבילית הכוחות אותה הגדרתי בעניין גוטליב.
19. מסגרת בחינה זו תואמת את גישת המשפט התאגידי בארצות הברית אשר ננקטה בעניין Auerbach v. Bennett, 47 N.Y. 2d 619 (להלן: עניין Auerbach) ומבכרת את תקינות כלל שיקול הדעת העסקי על שיקול דעתו של בית המשפט ביחס להמלצות הוועדה גופן [וזאת להבדיל מהגישה אשר ננקטה בעניין Zapata Crop. V. Maldonado, 430 A.2d 779 (להלן: עניין Zapata), לפיה אין לבית
--- סוף עמוד 7 ---
המשפט להסתפק בקיומו של כלל שיקול הדעת העסקי, ועליו להידרש בכל מקרה, במסגרת השלב השני, לבחינת המלצות הוועדה גופן, תוך הפעלת שיקול דעת עצמאי] – זו חודדה על ידי בית המשפט במרילנד בעניין Boland Trane Assocs v. Boland, 2012 Md. Cir. Ct. LEXIS 2, 6-7 (Md. Cir. Ct. 2012) (להלן: עניין Boland), בניסיון ליישב בין שתי הגישות אשר הותוו בדין האמריקאי ביחס לוועדת תביעות בלתי תלויה – כאשר במסגרת עניין Boland הובהר, שגם על פי עניין Auerbach ניתן ליישם בדיקה מחמירה של הוועדה על ידי בחינה מדוקדקת של הפרוצדורה שהפעילה הוועדה ואי התלות שלה. בתוך כך צויין, כי ממילא חלק מהבחינות שנבחנות בדרך כלל תחת השלב השני, יכולות להיבחן במסגרת השלב הראשון – וכך, יפים הדברים בעניינו.