12. השימוע התקיים ביום 29.8.19 (נספח 21), ולאחריו, ביום 1.9.19, שלח יו"ר הוועדה מכתב (נספח 22) שבו הודיע למנוליד את דבר זכייתה במכרז. למכתב צורף נספח, הנושא תאריך 21.8.09, שכותרתו "מציע מנוליד - תמצית אישור ציוד", ובו רשימת הציוד שאושר למנוליד ("רשימת הציוד המאושר"). ברשימה זו צוינו שני גופי תאורה מאושרים TOSCA-M-CLASS I ו- TOSCA-S-CLASS I, אלא שהגופים הללו לא נזכרו ולא אושרו כ- CLASS II כלל.
13. ביום 24.9.2019 שלח ב"כ נדיבי מכתב ליו"ר הוועדה (נספח 25), שבו ציין כי טרם קיבל את מלוא מסמכי ההצעה של מנוליד, ועם זאת טען כי מנוליד לא עמדה בתנאי הסף שבמכרז, והיה על הוועדה לפסול את הצעתה. את טענתה סמכה נדיבי על כך שברשימת הציוד המאושר לא נמצא גוף שעמד בדרישות של CLASS II, וזאת משום שהגופים שהציעה מנוליד לא קיימו את הדרישות לבידוד כפול. במכתב תשובה, ששלח ב"כ הוועדה, נמסר כי זו תתכנס לדון בטענות נדיבי ובסוגיות נוספות בהקדם האפשרי לאחר החגים, וכי בגין התקופה שמיום 24.9.19 ועד 5 ימי עסקים לאחר מתן החלטות הוועדה, היא לא תעמוד על טענות שיהוי ומעשה עשוי כנגד טענת נדיבי באשר לבידוד הכפול.
14. ביום 22.10.2019 התכנסה ועדת המכרזים לדון בסוגיות שונות שהועלו בפניה, לרבות בטענות נדיבי. הוועדה נדרשה לשאלה אם בתנאי המכרז נדרשו המציעים לצרף להצעתם בדיקת תא"מ כפולה: אחת שנערכה לגוף התאורה בבידוד רגיל, ואחת שנערכה לאותו גוף בבידוד כפול. בהקשר זה אביא דברים שאמרו היועץ המשפטי לוועדה, היועצת המשפטית של עיריית ראשון לציון והמומחה:
"עו"ד דותן שני:
' ... בדו"ח של אריה [המומחה – אש"ש] נכתב שיש מסמכים מסוימים חסרים ביחס ל- CLASS II, והוחלט לפנות ולבקש השלמות ביחס למסכים אלו. מסמך מסוים שהוגש הוא תעודה שנקראת תעודת EMC (תא"מ – אש"ש). כאשר הבעיה אתו שהוא הופק בתאריך שהוא 3 חודשים אחרי מועד הגשת ההצעות. במקרים אחרים מדיניות הוועדה הייתה שלא לאפשר הגשת מסמכים מהותיים, אם הם לא היו קיימים במועד הגשת ההצעות במכרז'
עו"ד אינסה גולדנברג:
'אם התעודה שהוגשה מתייחסת לאותו דגם של גוף תאורה, אז זה מסמך דקלרטיבי.'
עו"ד דותן שני:
'העקרון שנקבע הוא שאפשר לקבל מסמכים מאוחרים אם הם רק מעידים על משהו שהיה קיים לפני הגשת ההצעות או אם הם עצמם היו קיימים אז. כאן הבדיקה עצמה שעליה יצאה התעודה בוצעה לאחר מכן. בכל מקרה אני מבקש להבהיר מה בדיוק התבקש ומה הפגם הנטען.
הטענה היא שההצעה הזוכה לא מקיימת דרישת סף במסגרת הבדיקה הטכנית, היא שגוף התאורה יהיה בעל הגנה מההתחשמלות מסוג CLASS II, ושוועדת המכרזים אישרה את ההצעה למרות שהיא לא עומדת בדרישה זו.
לאחד הנספחים של המכרז (התחייבות של הספק בקשר עם גופי התאורה) מצורפת טבלה שכוללת מאפיינים שצריך לעמוד בהם, וביחס אליהם היה צריך לצרף מסמכים מסוימים. כמו כן מצורף למכרז מפרט טכני, שהוא מסמך של כמה עשרות עמודים, וגם בו יש טבלאות דומות (אך לא זהות). הדרישה בעניין CLASS II מופיעה במפרט הטכני בכמה מקומות, למשל בסעיף 3 ח' שבו כתוב שגופי התאורה מחוברים לרשת החשמל (עמודים של חברת חשמל) יהיו בעלי דרגת הגנה בידוד כפול; ובסעיף 3.2.4, שבו כתוב שדרגת הגנה מפני הלם חשמלי תהיה מסוג CLASS I או CLASS II, בהתאם למיקום ותנאי ההתקנה. בטבלאות ההתייחסות לנושא זה מופיעה בסעיף 8 או בסעיף 9 (תלוי בטבלה), כמעין דרישת משנה תחת דרישה עיקרית לתעודת התאמה לתקן ישראלי 20.
להצעה של מנוליד צורפו תעודות התאמה לתקן הן ביחס ל- CLASS I והן ביחס ל- CLASS II. אז איפה בכל זאת הבעיה לכאורה? יש תעודות אחרות שבכלל לא קשורות להגנה מהתחשמלות, אלא לתאימות אלקטרומגנטית. התעודות האלה נקראות תעודות EMC. התעודות האלה הוגשו כשהן מתייחסות לבדיקה שנעשתה בגוף התאורה כשהוא היה עם הגנה מסוג CLASS I. התעודות האלה לאחר מכן התבקשו ביחס לבדיקה של גוף התאורה עם הגנה מסוג CLASS II.'