45. אינני מקבל את הטענה. אמנם בית המשפט המחוזי חזר כמה פעמים על החישובים בהתאם לחלופות השונות, אולם בסופו של דבר פסק כי הנתון שנקבע על-ידו הוא של 50 מכוניות. בפסקה 630 לפסק הדין נאמר: "כדי להפיס את דעתם של הנתבעים, אומר כי גם אם הייתי מקבל את בסיס הקיבולת של החניון ל-35 מכוניות במקום 50... הסכומים המגיעים לתובע יהיו בשיעור של הסכום שעליו שילם אגרה". בהחלטתו מיום 3.1.2011, שניתנה כאמור לאחר פסק הדין, חזר בית המשפט המחוזי והדגיש כי "האמור כאן נועד להפיס את דעת הנתבעים, כי לעיל קבעתי, כי הממצא המשפטי המחייב, לכל דבר ועניין, הוא 50 מכוניות (ולא 35 מכוניות)".
46. הממצא המחייב שנקבע על-ידי בית המשפט המחוזי הוא כאמור של 50 מכוניות, ולא 35. ממילא נדחות טענותיהם של האחים בנוגע לחישוב חלופת 35 המכוניות (ובכללן הטענות באשר לספירת המכוניות בתצלומי האוויר). על-אף הנפח שתפס הדיון בחלופת 35 המכוניות בפסק הדין, ועל-אף העובדה שבית המשפט ערך חישובים רבים גם לגבי חלופה זו, אין לחלופה משמעות אופרטיבית בשלב זה, ולפיכך, הגם שהטענות על פניהן אינן מופרכות, איננו נדרשים לדון בהן במסגרת הערעורים שלפנינו.
47. טענת האחים כי העדפת חלופת 50 המכוניות על פני חלופת 35 המכוניות אינה מובנת, ראויה להידחות; חלופת 35 המכוניות נסמכת על עדותו של ניסים בורוכוב בהליך בוררות שהתקיים בעבר. בורוכוב לא העיד, שכן נפטר כבר לבית עולמו, ולפיכך
--- סוף עמוד 20 ---
לא הייתה הזדמנות לחקור אותו על דבריו. כמו כן, אחד האחים אישר בחקירתו הנגדית כי לא היה זה בורוכוב אשר הפעיל את החניון בפועל, ומשכך לא ניתן להסתמך על דבריו באשר למספר המכוניות בחניון (ראו פסקאות 529-537). בסיס נוסף לחלופת 35 המכוניות הוא תצלומי האוויר, אשר "אינם יכולים לשמש ראיה יחידה ובלעדית, שכן האקראיות בצילומים הן מבחינת שעות היום, והן מבחינת ימי השבוע, אינה יכולה להוות מדגם סטטיסטי.." (פסקה 578). לעומת זאת, הנתון בדבר 50 מכוניות נסמך על הודאות האחים, כפי שהוזכרו לעיל, אשר להן ניתן משקל רב, ועוד: "יש להסיק מן השילוב של הודאת הנתבע בהליכי הבוררות הנ"ל, והודאתו בחקירה הנגדית כי אכן, ניתן לקבוע ממצא לחובת הנתבעים, לפיו בחניון יש קיבולת של 50 מקומות חנייה" (פסקה 554). העדפת חלופת 50 המכוניות מנומקת אפוא ומבוססת ואין מקום להתערב בה.
שעות פעילות החניון
48. האחים טענו כי קביעת בית המשפט לפיה היה החניון בתפוסה מלאה 13 שעות ביום, אינה סבירה וכי יש להפחית את שעות פעילות החניון ל-9 שעות. אלא שלא נמצא כל בסיס להתערבות בקביעתו של בית המשפט בעניין זה: הממצא כי החניון היה פעיל 13 שעות ביום מתבסס על תצלום שעות הפתיחה בשלט שניצב בכניסה לחניון, בו צויין כי החניון פתוח מהשעה 07:00 ועד לשעה 20:00. קביעת זו עולה בקנה אחד אף עם תחשיב מס הכנסה, אשר מנחה את בחינת שעות הפעילות בחניונים על-פי שעות הפתיחה שלהם. לא זו אף זו. הטענה בדבר 9 שעות פעילות בלבד היא חדשה, ומנוגדת לתצהיריהם ולסיכומיהם של האחים בבית המשפט המחוזי, שם טענו ל-11 שעות פעילות יומית. לפער זה לא נמצא כל הסבר.