פסקי דין

עא 1226/11 עוזי ישראל-פור נ' יהודה אליהו - חלק 20

28 יולי 2014
הדפסה

--- סוף עמוד 26 ---

"גרמה הפרת החוזה נזק שאינו נזק ממון, רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים בעד נזק זה בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין".

63. טענת אליהו היא כי האחים הפרו את פסק הדין המוסכם, ובכך קמה לו זכות לתביעת תרופות בשל הפרת חוזה, ובין היתר, בגין נזקים לא ממוניים שנגרמו מחמת ההפרה.

64. פסק-דין מוסכם נמשל ל"יצור כלאיים": "ראשו של היצור הוא פסק הדין וגופו הוא ההסכם" (בג"ץ 6103/93 לוי נ' בית הדין הרבני הגדול, פ"ד מח(4) 591, פסקה 17 (1994) (להלן: עניין לוי)). לפסק דין מוסכם שני יסודות – הסכמי ושיפוטי – ומשניהם נגזרים מאפייניו השונים. על פסק הדין האמור חלים, כעל כל הסכם, דיני החוזים הכלליים והוא ניתן לביטול מחמת כל פגם המקים עילה לביטול חוזה, כגון עושק, כפיה, טעות ועוד (ראה: חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 504 (מהדורה שלישית, 2012); ע"א 442/83 קם נ' קם, פ"ד לח(1) 767, פסקה 3 לפסק דינו של השופט ש' לוין (1984)). עם זאת, הפן השיפוטי שבפסק הדין אינו מאפשר החלה עיוורת של כל דיני החוזים על פסק הדין המוסכם. כך למשל, ביטול פסק הדין המוסכם אינו יכול להעשות על-ידי הודעת ביטול חד-צדדית לצד שכנגד, גם אם דיני החוזים מאפשרים זאת, אלא נדרשת הגשת תובענה עצמאית לביטול ההסכם ופסק הדין (ענין לוי, לעיל בפסקה 17; רע"א 5112/07 סיבוני נ' יזרעאלי, פסקה 7 (28.1.2008)). הדרך הרגילה לאכיפתו של פסק דין מוסכם, כמו כל פסק דין אחר, היא נקיטה בהליכי הוצאה לפועל. אולם, במצבים שבהם הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין אינו ברור דיו ולא עולה ממנו במפורש איך על הצדדים לנהוג, אין ניתן לפנות אל לשכת ההוצאה לפועל. במצבים אלה, פתוחה האפשרות לפני הנפגע מן ההפרה, להגיש תביעה חדשה המבוססת על הפרת ההסכם (ראו: ע"א 1193/93 תשלו"ז השקעות בע"מ נ' עזבון המנוח מיכאל שנקר, פסקה 4 (19.6.1996); זוסמן, לעיל, בעמוד 550). לצד התביעה, שעניינה באכיפת פסק הדין המוסכם, ניתן לתבוע גם פיצויים בשל נזקי הפרת ההסכם: "מן ההיבט של הפן ה'הסכמי', מוקנית לצד הנפגע אפשרות להגיש תביעה חדשה, שעילתה הפרת הסכם הפשרה, ובמסגרתה לתבוע אכיפת ההסכם וכן פיצויים בגין ההפרה" (רע"פ 7148/98 עזרא נ' זלזניאק פ"ד נג(3) 337, 345 (1999)).

65. בחזרה לנידון דידן. מכוחו של פסק הדין המוסכם הוטלו על האחים שני חיובים: האחד, העברת החשבונות לידי אליהו; השני, העברת שליש מרווחי החניון לאליהו, לאחר אימות החשבונות. את החיוב הראשון, להעברת החשבונות, מילאו

עמוד הקודם1...1920
21...30עמוד הבא