70. האחים טוענים כי הוספת ריבית הפיגורים בגין תקופה זו שלאחר פסק הדין המוסכם אינה כדין ומנוגדת להוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה. בית המשפט המחוזי עשה כן מבלי משׂים ובטעות, משום שאליהו לא הזכיר בכתבי טענותיו את סוגיית ריבית הפיגורים ולא הפנה את תשומת ליבו של בית המשפט לכך שהתחשיבים כוללים גם ריבית שאינה ריבית רגילה. לראיה, שפסק הדין מציין רק את הסכום הסופי של התחשיב, ולא מציין דבר לעניין ריבית פיגורים.
71. מנגד טען אליהו כי האחים לא טענו דבר נגד התחשיב בבית המשפט המחוזי, ומשכך הם מנועים מלהעלות טענות נגדו לפני ערכאת הערעור. הוספת ריבית הפיגורים לתקופה שבין מתן פסק הדין המוסכם לבין הגשת התביעה נעשתה כדין ובהתאם להוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה. לא זו אף זו. לשיטת אליהו, שגה בית המשפט המחוזי בכך שלא קבע ריבית פיגורים גם על יתר התקופות שלאחר מתן פסק הדין המוסכם. היה על בית המשפט המחוזי לקבוע כי ממועד פסק הדין המוסכם בשנת 1991 ועד ליום שבו ישלמו האחים את חלקו של אליהו ברווחי החניון – לרבות התקופה שבה התנהלו ההליכים בבית המשפט המחוזי – יצבור החוב ריבית פיגורים ולא ריבית רגילה.
72. באשר לטענה לפיה אי-העלאת הטענות בבית המשפט המחוזי מונעת מהאחים לטעון נגד התחשיב כעת: אף שיש בעייתיות רבה בהעלאת הטענה רק בשלב זה, לאחר התדיינות כה ממושכת בבית המשפט המחוזי, נוכח בחירתו של אליהו שלא לציין בפירוט הראוי את הוספת ריבית הפיגורים על-ידו בתחשיבים, לבד מן האמירה הלאקונית בסעיף 35 לסיכומיו בבית המשפט המחוזי כי "הסכומים חושבו עד ליום 1.5.1991 כסכומים לפני מתן פס"ד - עמ' 1 - ומיום 1.5.1991 כסכומים לאחר מתן פס"ד - עמ' 2", סבורני כי אליהו מושתק מלהעלות טענות באשר להימנעותם של האחים מהעלאת הטענות מוקדם יותר. יתרה מכך, בהתחשב בכך שהטענות הנדונות, העוסקות באופן חישוב הריבית, אינן מעלות מחלוקת עובדתית המצריכה הבאת ראיות מצד אליהו, אלא עוסקות בשאלות של פרשנות משפטית בלבד, אין מקום לדחותן על הסף
--- סוף עמוד 30 ---
רק מהטעם שלא נדונו בערכאה הדיונית (ראו: ע"א 271/75 שושן נ' שושן, פ"ד ל(1) 473, 475-476 (1975)).
73. שנית, ולגופו של עניין. סעיף 5(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה קובע כך:
"סכום כסף שפסקה רשות שיפוטית לבעל דין ולא שולם על ידי החייב במועד הפירעון, ייווספו עליו, ממועד הפירעון עד מועד התשלום בפועל - הפרשי הצמדה וריבית, בצירוף ריבית צמודה, בשיעור ובדרך חישוב שקבע שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכספים של הכנסת (להלן - ריבית פיגורים)".